רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק ז הלכה ו

מי שהיתה לו תבואה מחברת לקרקע ואין לו מה שיאכל במועד אלא ממנה אף על פי שאין כאן הפסד אין מצריכין אותו לקנות מה שיאכל מן השוק עד שיקצר אחר המועד אלא קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן מה שהוא צריך. ובלבד שלא ידוש בפרות. שכל דבר שאין בו הפסד צריך לשנות. וכן כל כיוצא בזה: