רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק ה הלכה א

השוכר את הבהמה וחלתה או נשתטית או נלקחה לעבודת המלך אף על פי שאין סופה לחזר אם נלקחה דרך הליכה הרי המשכיר אומר לשוכר הרי שלך לפניך וחיב לתן לו שכרו משלם. במה דברים אמורים בששכרה לשאת עליה משוי שאפשר להשליכו בלא הקפדה אבל אם שכרה לרכב עליה או לשאת עליה כלי זכוכית וכיוצא בהן חיב להעמיד לו חמור אחר אם שכר ממנו חמור ואם לא העמיד יחזיר השכר ויחשב עמו על שכר כמה שהלך בה: