רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק ה הלכה ב

מתה הבהמה או נשברה בין ששכרה לשאת בין ששכרה לרכב אם אמר לו חמור סתם אני משכיר לך חיב להעמיד לו חמור אחר מכל מקום. ואם לא העמיד יש לשוכר למכר הבהמה ולקח בה בהמה אחרת או שוכר בהמה בדמיה אם אין בדמיה לקח עד שיגיע למקום שפסק בו. אמר לו חמור זה אני שוכר לך אם שכרה לרכב עליה או לכלי זכוכית ומתה בחצי הדרך אם יש בדמיה לקח בהמה אחרת יקח ואם אין בדמיה לקח שוכר אפלו בדמי כלה עד שיגיע למקום שפסק עמו. ואם אין בדמיה לא לקח ולא לשכר נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעמת. שכרה למשא הואיל ואמר לו חמור זה ומת בחצי הדרך אינו חיב להעמיד לו אחר אלא נותן לו שכרו של חצי הדרך ומניח לו נבלתו: