רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק יב הלכה א
הפועלים שהן עושין בדבר שגדולו מן הארץ ועדין לא נגמרה מלאכתו בין בתלוש בין במחבר ויהיו מעשיהן גמירת המלאכה הרי על בעל הבית מצוה שיניח אותן לאכל ממה שהן עושין בו. שנאמר (דברים כג כה) "כי תבא בכרם רעך" וגו' וכתוב (דברים כג כו) "כי תבא בקמת רעך". מפי השמועה למדו שאין הכתוב מדבר אלא בשכיר וכי אלו לא שכרו מי התיר לו שיבוא בכרם רעהו בקמה שלו שלא מדעתו אלא כך הוא אומר כי תבא לרשות בעלים לעבודה תאכל: