רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכירות פרק י הלכה ד
נתן לאמנין לתקן וקלקלו חיבין לשלם. כיצד. נתן לחרש שדה תבה ומגדל לקבע בהן מסמר ושברו או שנתן לו את העצים לעשות מהן שדה תבה ומגדל ונשברו אחר שנעשו משלם לו דמי שדה תבה ומגדל. שאין האמן קונה בשבח הכלי. נתן צמר לצבע והקדיחתו יורה נותן לו דמי צמרו. צבעו כעור או נתנו לו לצבעו אדם וצבעו שחור שחור וצבעו אדם. נתן עצים לחרש לעשות מהן כסא נאה ועשה כסא רע או ספסל. אם השבח יתר על ההוצאה נותן בעל הכלי את ההוצאה ואם ההוצאה יתרה על השבח נותן לו את השבח בלבד. אמר בעל הכלי איני רוצה בתקנה זו אלא יתן לי דמי הצמר או דמי העצים אין שומעין לו. וכן אם אמר האמן הא לך דמי צמרך או דמי עצך ולך אין שומעין לו שאין האמן קונה בשבח כלי שעשה: