רמב"ם (משנה תורה) הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ב
כשם שחיב אדם ללמד את בנו כך הוא חיב ללמד את בן בנו שנאמר (דברים ד ט) "והודעתם לבניך ולבני בניך". ולא בנו ובן בנו בלבד אלא מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אף על פי שאינן בניו. שנאמר (דברים ו ז) "ושננתם לבניך" מפי השמועה למדו בניך אלו תלמידיך שהתלמידים קרויין בנים שנאמר (מלכים ב ב ג) "ויצאו בני הנביאים". אם כן למה נצטוה על בנו ועל בן בנו. להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לבן חברו:
