רמב"ם (משנה תורה) הלכות תלמוד תורה פרק ז הלכה א
חכם זקן בחכמה וכן נשיא או אב בית דין שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם. אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחבריו. אבל כשחטא שאר חטאות מלקין אותו בצנעה. שנאמר (הושע ד ה) "וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה" אף על פי שכשל כסהו כלילה. ואומרים לו הכבד ושב בביתך. וכן כל תלמיד חכם שנתחיב נדוי אסור לבית דין לקפץ ולנדותו במהרה אלא בורחין מדבר זה ונשמטין ממנו. וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם אף על פי שנמנין להלקותו אם נתחיב מלקות. ואפלו מכת מרדות נמנין עליו להכותו:
