המקדיש בעלת מום עובר ואין צריך לומר תמימה ואחר כך נולד בה מום קבוע ונפדית והמיר בה אחר שנפדית. הרי זו תמורה ואינה קרבה ואינה נפדית אלא מניחה עד שתמות. אינה קרבה מפני שבאה מכח קדשה דחויה ואינה נפדית שאין בכח קדשתה לתפש פדיונה: