רמב"ם (משנה תורה) הלכות תמורה פרק ד הלכה יב
כיצד מערימין על הבכור להקדישו למזבח הקדש אחר. מקדישו בבטן קדם שיולד שנאמר (ויקרא כז כו) "אשר יבכר לה'" (ויקרא כז כו) "לא יקדיש איש אותו". משיבכר אי אתה מקדישו אבל אתה מקדישו בבטן. לפיכך יש לו לומר מה שבמעיה של מבכרת זו אם הוא זכר הרי זו עולה. אבל אינו יכול לומר זבחי שלמים שאינו יכול להפקיע אותו מקדשתו כדי להנות בו. ואם אמר עם יציאת רב ראשו יהיה עולה הרי זה בכור ואינו עולה: