רמב"ם (משנה תורה) הלכות תענית פרק ד הלכה ב
ואחר כך מעמידין ביניהן זקן חכם והן יושבין. לא היה שם זקן חכם מעמידין חכם. לא היה שם לא זקן ולא חכם מעמידין אדם של צורה. ואומר לפניהם דברי כבושין. אחינו לא שק ולא תענית גורמין אלא תשובה ומעשים טובים. שכן מצינו בנינוה שלא נאמר באנשי נינוה וירא האלהים את שקם ואת תעניתם אלא (יונה ג י) "וירא האלהים את מעשיהם". ובקבלה הוא אומר (יואל ב יג) "קרעו לבבכם ואל בגדיכם". ומוסיף בענינות אלו כפי כחו עד שיכניע לבם וישובו תשובה גמורה:
