תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ה הלכה ח
משנה: אחד השור ואחד כל הבהמה לנפילת הבור להפרשת הר סיני ולתשלומי כפל ולהשיב אבידה לפריקה לחסימה לכלאים ולשבת. וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אם כן למה נאמר שור או חמור. אלא שדיבר הכתוב בהווה. הלכה: אחד השור ואחד כל הבהמה לנפילת הבור כול׳. לנפילת הבור ונפל שמה שור או חמור. להפרשת הר סיני אם בהמה אם איש לא יחיה. לתשלומי כפל משור עד חמור. להש[י]ב אבידה השב תשיבם. לפריקה עזוב תעזוב. לחסימה לא תחסום שור בדישו. לכלאים בהמתך לא תרביע כלאים. לשבת למען ינוח שורך וחמורך. וכן חיה ועוף כיוצא בהן. שמואל אמר. אווז ים עם אווז יישוב כלאים זה בזה. אמר רבי יוסי. מתניתא לא אמרה כן. אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה. ריש לקיש אמר. משנה שלימה שנה רבי. וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יוחנן. ואנא דאייתיתיה מן דבית לוי. תרנגול עם פיסיוני תרנגול עם הטווסת אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה.
