תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ח הלכה ה

משנה: חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין. העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין אבל משלמין לאחר זמן. נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבין לשלם. המכה אביו ואמו ועשה בהם חבורה והחובל בחבירו בשבת פטור מכולן מפני שהוא נידון בנפשו. והחובל בעבד כנעני שלו פטור מכולן. הלכה: חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה כול׳. תני. והעדים שאמרו מעידים אנו על פלוני שסימא עין עבדו והפיל שינו שכן הרב אומר. ונמצאו זוממין. משלמין לעבד. וכוליה מן אהן עובדא מימר כן. אמר רבי נסה. וינון דמרון כן. מעידין אנו על פלוני שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול בשתים. יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמי שנייה.