תלמוד ירושלמי ביכורים פרק א הלכה ד

משנה: אלו מביאין ולא קורין. הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע יי לאבותינו לתת לנו. ואם היתה אמו מישראל מביא וקורא. וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל. וכשהוא בבית הכנסת אומר אלהי אבותיכם. ואם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו. הלכה: ואילו מביאין ולא קורין. רבי יונה ורבי יוסא תרויהון בשם רבי שמואל בר רב יצחק בבני קיני חותן משה היא מתניתא. ובני קיני חותן משה מביאין וקורין. דכתיב לכה אתנו והטבנו לך. רבי חזקיה בשם רבי לעזר לא אמר כן אלא מה טעם אמרו האפיטרופין והעבד והשליח והאשה וטומטום ואנדרוגינוס מביאין ולא קורין. שהגר הרי אמור בפרשה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק תיפתר בההן גר דהכא בבני קיני חותן משה. ובני קיני חותן משה מביאין וקורין. אמר רבי יוסי קיימה בנימן בר עשתור קומי רבי חייה בר בא. בגוי שבא בעבירה על בת ישראל היא מתניתא. רבי יונה לא אמר כן אלא רבי שמע לאילין דבי בר עשתור דאינון גרים בני גרים אומרין אלהי אבותינו. והא תנינן אם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו. הא גרים בני גרים לא. אמר רבי יוסה קיימה בנימן בר עשתור קומי רבי חייה בר בא. רבי חזקיה בשם רבי חייה בר בא קיימה בר עשתור קומינן. בגוי שבא בעבירה על בת ישראל היא מתניתא. רבי זריקן אמר רבי זעורא בעי. כלום הוא מתכוין לא לאברהם ליצחק וליעקב. וכי אברהם יצחק ויעקב אבותיהם היו. נשבע הקדוש ברוך הוא לא לזכרים שמא לנקיבות. תני בשם רבי יהודה גר עצמו מביא וקורא. מה טעמא כי אב המון גוים נתתיך. לשעבר היית אב לארם. ועכשיו מיכן והילך אתה אב לכל הגוים. רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי יהודה. אתא עובדא קומי דרבי אבהו והורי כרבי יהודה.