תלמוד ירושלמי ביכורים פרק א הלכה ה

משנה: רבי ליעזר בן יעקב אומר אשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אימה מישראל. אחד גרים ואחד עבדים משוחררים ואפילו עד עשרה דורות עד שתהא אימן מישראל. האפיטרופין והעבד והשליח והאישה וטומטום ואנדרוגינוס מביאין ולא קורין שאינן יכולין לומר אשר נתת לי יי. הלכה: רבי ליעזר בן יעקב אומר כו׳. תמן תנינן רבי יהודה אמר בת גר זכר כבת חלל זכר. וכולהון מקרא אחד הן דורשין. כי אם בתולות מזרע בית ישראל. רבי יהודה אומר עד שיהא אמו מישראל. רבי אלעזר אומר או אביה או אמה. רבי יוסי אומר עד שיולדו בקדושת ישראל. רבי שמעון אומר עד שיביאו בתולים בקדושת ישראל. תני בשם רבי שמעון גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שנתגיירה כשירה לכהונה שנאמר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ופנחס עמהן. ורבנין החיו לכם לעבדים ולשפחות. רבי יסה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסי. וכוהנים נהגו סלסול בעצמן כרבי אלעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה על ספסילא. אמר ליה רב ביבי לא כן אלפון רבי הלכה כרבי יוסי. אמר ליה ולא כהנים נהגו סלסול בעצמן כרבי אלעזר. אמר ליה ועל מנהג לוקין. אמר ליה אין כך את חמי מפייס לי ואנא מוקים ליה. מה דקיימא אמר ליה הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר בה. רבי יעקב בר אידי [בשם רבי יהושע בן לוי] מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערער. ושלח רבי את רומינוס לבדקן ובדק ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה. רב הושעיא אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירא דברי הכל היא. הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודא מטי בה בשם רב[י] אבהו בשם רבי יוחנן ולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה. והוא אשה בבתוליה יקח. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא גיורת. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. התיב רבי הושעיא הרי דור שני של מצרי הרי הוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. חזר רבי הושעיא ואמר לא דמי עשה בישראל לעשה שבכהנים. עשה שבישראל אסור בכל. ועשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלויים ובישראל. שליח. רבי יוסי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוחנן. בשלקטן לשלחן ביד אחר. אבל אם להביאם הוא לא ישלחם ביד אחר. ולא מחסל לה. רבי יונה מחסל לה. רבי זעירה רבי אמי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה. בשלקטן לשלחן ביד אחר. אבל אם לקטן להביאן הוא לא ישלחם ביד אחר. שכל הביכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתורין אלא בקרייה. אמר רבי מנא אף על גו דלא אמר רבי יוסי הדא מילתא אמר דכוותה. אמר רבי זעירא לרבי יסא נהיר את כד איתאמרת הדא דרבי הושעיה. ואמר רבי יוסי בירבי חנינה מתניתא פליגא. הפריש בכוריו ואחר כך מכר שדהו מביא ואינו קורא. קיימונה בשנתן דעתו למסור משעה ראשונה. והתנינן יבש האילן נקצץ האילן עוד היא כיבש משעה ראשונה. וקרייה מעכבת. אמר רבי שמואל בר רב יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת. לקטן לשלחם ביד אחר לא ישלחם ביד אחר שמא יימלך הוא להביאן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן היורש מביא ואינו קורא. מה נן קיימין. אם ביורש בחיי אביו שלוחו. ואם לאחר מיתת אביו שלו הן. אלא כי נן קיימין בשהיה אביו חולה או מסוכן. כתיב ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יי אלהיך ולביתך. מלמד שאדם מביא ביכורים מניכסי אשתו וקורא. רבי שמעון בן לקיש אמר לאחר מיתה. הא בחיין לא. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא בחיין היא לאחר מיתה. רבי שמעון בן לקיש כדעתיה. דרבי שמעון בן לקיש אמר אין אדם יורש את אשתו דבר תורה. רבי יוחנן בשם רבי הושעיה. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת. והא תנינן האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן. רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל. דרבי עקיבה היא. רבי יוסי בעי היי דן רבי עקיבה. אמר רבי מנא שמעית אבא תני. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת רבי עקיבה אומר קרייה מעכבת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. מה טעם אמרו הנחה מעכבת מפני שהיא נוהגת בכל. רבי תנחומא רבי הונא בשם רבי לעזר. מפני ששנה עליה. אמר רבי אבא מרי תרתיי. חדא כרבי יודה וחדא כרבנין. חדא כרבי יודה. דרבי יודה אמר לצורך נשנית מפני שהיא נוהגת בכל. כרבנין דהינון מריין שלא לצורך נשנית מפני ששנה עליה.