תלמוד ירושלמי ביצה פרק א הלכה ה

משנה: זימן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורין. שלשה ומצא שנים מותרין. בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין. ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרין: הלכה: מתניתה דרבי. דתני. מאתים ומצא מנא. (המנה נוטל) [מנה מונח ומנה מוטל]. דברי רבי. וחכמים אומרים. חולין. תמן תנינן. האומר לבנו. מעשר שיני בזוית זו. ומצא בזוית אחרת. הרי אילו חולין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא. דרבי היא. דתני. מאתים ומצא מנא. (המנה נוטל) [מנה מונח ומנה מוטל]. דברי רבי. וחכמים אומרים. חולין. חזר ואמר. דברי הכל היא. שנייא בגוזלים שדרכן לפרוח. והא תנא רבי חלפתא בר שאול. הוא הדבר בגוזלים הוא הדבר בבצים. הוי דרבי היא. אמר רבי יוסה. תמן. אביו הניח ובנו מצא. ברם הכא. הוא הניח הוא מצא. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יסה בשם רבי אחא. הורי רבי בא בר זבדא במעשר שיני כהדא דרבי. אמר רבי יודן. הדא דאת אמר. בשהיו שם שתי קינים. אבל אם אין שם אלא קן אחד לא בדא. והא תנינן. אם אין שם אלא הן הרי אילו מותרין. [אמר רבי יוסי בר בון.] בשאין שם אלא גוזל אחד בלבד. [קן אחת שחורים בלבד.] שמואל אמר. המלחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת. בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. אמר רבי יוסי בירבי בון. בשאין שם פתח. אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח.