תלמוד ירושלמי ביצה פרק א הלכה י

משנה: הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל. ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה. רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה: הלכה: רבי יונה בעי. עשה כן בשבת. על דבית שמי מהו שיהא חייב. אמר ליה רבי יוסה. ולמה לא. אילו עשה כן בשבת על דבית הלל שמא אינו חייב. והכא חייב. אמר רבי מנא. יאות אמר רבי יונה אבא. לא אתייא אלא על דבית שמי. למה. הותר מכלל ברירה ביום טוב. לא הותר מכלל ברירה בשבת. ברר אוכלים מתוך אוכלים. חזקיה אמר. חייב. ורבי יוחנן אמר. פטור. מתניתה פליגא על חזקיה. בורר ואוכל. ובורר ומניח על השולחן. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. תיפתר בשהיו אורחים אוכלין ראשונה ראשונה. והא תני. ובלבד שלא יבור את כל אותו המין. אם עשה כן בשבת חייב. על דעתיה דחזקיה. שכן הבורר כדרכו בשבת חייב. על דעתיה דרבי יוחנן. שכן הבורר כדרכו במקום אחר חייב. על דעתיה דחזקיה. אפילו עיגולין מן גו עיגולין. ואפילו רימונים מן גו רימונים. אין כיני אפילו בני נש מן גו בני נש. מאי כדון. כל עמא מודיי להיא דאמר רבי אימי. רבי אימי הוה ליה אורחין. אפיק קומיהון תורמוסין ופסילייה. אמר לון. יהבון דעתכון דאתון מיכול קינרסיה בסופה. תני. אין בוררין ולא טוחנין ולא (מדקדקין) [מרקדין]. הבורר והטוחן והמרקד בשבת נסקל. וביום טוב סופג את הארבעים. והתנינן. בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. אמר רבי חנינא ענתנייה. דרבן גמליאל היא. דרבן גמליאל אמר. אף מדיח ושולה. והא תני. שלבית רבן גמליאל היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן. ומותר לטחון ואסור לבור. אמר רבי יוסי בירבי בון. לא הותרה טחינה כדרכה. מניין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין. רבי אחא בשם רבי שמעון בן לקיש. כל מלאכה לא יעשה בהם עד ושמרתם את המצות. רבי יוסי בעי. כלום למדו לתבשיל אלא מיכן. רבי יוסה לא אמר כן. אלא רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש. אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם עד ושמרתם את המצות. תני חזקיה ופליג. אך הוא לבדו הרי אילו מיעוטין. שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב. רבי זעורה רב חייה בר אשי בשם רב. המשמר חייב משם בורר. אמר רב זעורה. לא מסתברא די לא משם מרקיד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעורה. מה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה. בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר מכלל שימור. אבל נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר מכלל הרקדה. דאמר רבי חנינה בר יקה בשם רב יהודה. אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה. אין תאמר משם מרקיד הוא. יהא אסור. אמר רבי יוסי בירבי בון. די לא כרבי יודה. דתני משם רבי יודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. בעייא הדא מילתא מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן.