תלמוד ירושלמי ברכות פרק א הלכה ה

משנה: בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה. אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר. לקצר אינו רשאי להאריך. לחתום אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום אינו רשאי לחתום. הלכה: רבי סימון בשם רבי שמואל בר נחמן על שם והגית בו יומם ולילה שתהא הגיית היום והלילה שוין. רבי יוסי ברבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי על שם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. רבי נחמן בשם רבי מני כל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה. מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון. רבי סימון אמר מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. אנכי יי אלהיך. שמע ישראל יי אלהינו. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. יי אחד. לא תשא את שם יי אלהיך לשוא. ואהבת את יי אלהיך. מאן דרחים מלכא לא לישתבע בשמיה ומשקר. זכור את יום השבת לקדשו. למען תזכרו. רבי אומר זו מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה דכתיב ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקים ותורה צוית וגו׳ להודיעך שהיא שקולה כנגד מצותיה של תורה. כבד את אביך ואת אמך. למען ירבו ימיכם וימי בניכם. לא תרצח. ואבדתם מהרה. מאן דקטיל מתקטיל. לא תנאף. לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. אמר רבי לוי ליבא ועינא תרין סרסורי דחטאה כתיב תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקדוש ברוך הוא אי יהבת לי ליבך ועינך אנא ידע דאת לי. לא תגנב. ואספת דגנך ולא דגנו של חברך. לא תענה ברעך עד שקר. אני יי אלהיכם. וכתיב ויי אלהים אמת. מהו אמת אמר רבי אבון שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר רבי לוי אמר הקדוש ברוך הוא אם היעדת לחבירך עדות שקר מעלה אני עליך כאילו היעדת עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך. וכתבתם על מזוזות ביתך. ביתך ולא בית חבירך. תמן תני אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו. רב מתנה אמר בשם שמואל זו ברכת תורה. וקראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע. ויאמר. רבי אמי בשם ריש לקיש זאת אומרת שאין הברכות מעכבות. אמר רבי בא אין מן הדא לית שמע מינה כלום שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. דרב מתנה ורבי שמואל בר נחמן אמר תרויהון אמרין בדין הוה שיהו קורין עשרת הדיברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענת המינין שלא יהו אומרין אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יהודה בר זבודא בדין היה שיהו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום ומפני מה אין קורין אותם שלא להטריח על הציבור. רבי חונה אמר מפני שכתוב בה שכיבה וקימה. רבי יוסי בי רבי בון אמר מפני שכתוב בהן יציאה ומלכות. אמר רבי אלעזר מפני שכתובה בתורה בנביאים ובכתובים. אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו. מר רב מתנה אמר בשם שמואל זו ברכת תורה. והלא לא ברכו יוצר המאורות. רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות. ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא. מהו ברכה. אמר רבי חלבו זו היא השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה שלום וריעות. שמואל אמר השכים לשנות קודם קרית שמע צריך לברך. לאחר קרית שמע אין צריך לברך. אמר רבי בא והוא ששנה על אתר. רבי חונא אמר נראין הדברים מדרש צריך לברך. הלכות אין צריך לברך. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בין מדרש בין הלכות צריך לברך. אמר רב חייא בר אשי נהגין הוינן ויתבין קומוי רב בין מדרש בין הלכות זקיקינן למיברכה. תני הקורא עם אנשי מעמד לא יצא כי מאחרין היו. רבי זעירא בשם רבי אמי ביומי דרבי יוחנן הוינן נפקין לתעניתא וקרוי שמע בתר תלת שעין ולא הוה ממחי בידן. רבי יוסי ורבי אחא נפקן לתעניתא אתא ציבורא ומיקרי שמע בתר תלת שעין. בעא רב אחא מחויי בידן. אמר ליה רבי יוסה והלא כבר קראו אותה בעונתה. כלום קורין אותה אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דבר תורה. אמר ליה מפני ההדיוטות שלא יהו אומרין בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן ברכות ראש השנה ויום הכפורים וברכות תענית ציבור. מברכותיו אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהן המברך על המצות ועל הפירות וברכת הזימון וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר הברכות אדם מאריך. אמר חזקיה מן מה דתני המאריך הרי זה מגונה והמקצר הרי זה משובח הדא אמרה שאין זה כלל. תני צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך. אמר רבי יוסה שלא תאמר הואיל והוא מעין שמונה עשרה לא יאריך בה. לפום כן צריך מימר צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. אלו ברכות ששוחחין בהן בראשו תחילה וסוף. ובמודים תחילה וסוף. השוחח על כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישוח. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי כהן גדול שוחח על סוף כל ברכה וברכה. המלך ראש כל ברכה וברכה וסוף כל ברכה וברכה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי המלך משהוא כורע אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יי את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת קם מלפני מזבח יי מכרוע על ברכיו. אי זו כריעה ואי זו בריכה. רבי חייא רבא הראה בריכה לפני רבי ונפסח ונתרפא. רבי לוי בר סיסי הראה כריעה לפני רבי ונפסח ולא נתרפא. וכפיו פרושות השמים אמר רבי אייבו כגון הדין נקריס היה עומד. אמר רבי אלעזר בר אבינא ככפים הללו שלא נטפו בבניין בית המקדש כלום. תנא רבי חלפתא בן שאול הכל שוחחין עם שליח ציבור בהודאה. רבי זעירא אמר ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחילה וסוף. רבי יסא כד סליק להכא חמתין גחנין ומלחשין. אמר לון מהו דין לחישה ולא שמיע דמר רבי חלבו רבי שמעון בשם רבי יוחנן בשם רבי ירמיה רבי חנינא בשם רבי מיישא רבי חייא בשם רבי סימאי. ואית דאמרין ליה חבריא בשם רבי סימאי מודים אנחנו לך אדון כל הבריות אלוה התושבחות צור עולמים חי העולם יוצר בראשית מחיה המתים שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך ברוך אתה יי אל ההודאות. רבי בא בר זבדא בשם רב מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית ברוך אתה יי אל ההודאות. רבי שמואל בר [איניא] בשם רבי אחא הודייה ושבח לשמך לך גדולה לך גבורה לך תפארת יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבתינו שתסמכינו מנפילתינו ותזקפנו מכפיפתינו כי אתה הוא סומך נופלים וזוקף כפופים ומלא רחמים ואין עוד מלבדך ברוך אתה יי אל ההודאות. בר קפרא אמר לך כריעה לך כפיפה לך השתחויה כי לך בריכה לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון לך יי הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יי הממלכה והמתנשא לכל לראש והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך בכל לב ובכל נפש משתחוים כל עצמותי תאמרנה יי מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו ברוך אתה יי אל ההודאות. אמר רבי יודן נהגין רבנין אמרין כולהון. ואית דאמרין או הדא או הדא. תני ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונה אלא כל עצמותי תאמרנה יי מי כמוך. מילתא דחנן בר בא פליגא דחנן בר בא אמר לחבריא נימור לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד ואמריתה קומי שמואל וקם ונשק על פומי. ברוך אתה שוחח. בא להזכיר את השם זוקף. שמואל אמר אנא אמרית טעמא יי זוקף כפופים. אמר רבי אמי לא מסתברא אלא מפני שמי ניחת הוא. אמר רבי אבון אילו הוה כתיב בשמי ניחת הוא יאות. לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא. קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחת הוא. רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא בר חנינא מעשה באחד ששחח יותר מדאי והעבירו רבי. רבי אמי אמר רבי יוחנן הוה מעבר. אמר ליה רבי חייא בר בא לא הוה מעביר אלא גער. אלו ברכות שפותחין בהן בברוך. כל הברכות פותחין בהן בברוך ואם היתה ברכה סמוכה לחבירתה כגון קרית שמע ותפילה אין פותחין בהן בברוך. התיב רבי ירמיה הרי גאולה. שנייא היא. דמר רבי יוחנן הלל אם שמעה בבית הכנסת יצא. התיב רבי אלעזר בי רבי יוסה קומי רבי יוסה והא סופה. אמר ליה שתים הנה אחת לבא ואחת לשעבר. התיבון הרי הבדלה. שנייא היא. דמר רבי בא בר זבדא רבי היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. רבי חייא רבא היה מכנסן. התיבון הרי נברך. שנייא היא. שאם היו שנים יושבין ואוכלין שאינן אומרים נברך. הרי הזן את הכל. קשיא. הרי הטוב והמטיב. שנייא היא. דמר רב הונא משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב. הטוב שלא נסרחו. והמטיב שניתנו לקבורה. הא קדושה. שנייא היא. שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר רבי מנא טופס ברכות כך הוא. אמר רבי יודן מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך. מטבע ארוך פותח בו בברוך וחותם בברוך. כל הברכות אחר חיתומיהן אין אומרין ברכה פסוק. התיב רבי יצחק ברבי אלעזר קומוי רבי יוסה מכיון דתימר אחר חיתומיהן אין אומרין ברכה פסוק. אמרין חכימי הדין טלייא דהוא סבר מהו אחר חיתומיהן שאם היה עומד בשחרית ושכח והזכיר את של ערבית וחזר וחתם בשל שחרית יצא. אמר רבי אחא כל הברכות כעין חותמותיהן. ואילין דאמרין צהלי ורני יושבת ציון וגומר אין בו משום ברכה פסוק.