תלמוד ירושלמי ברכות פרק ב הלכה ד

משנה: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו (רבי יהודה אומר) יצא. רבי יוסי אומר לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא. הקורא למפרע לא יצא. קרא וטעה יחזור למקום שטעה. הלכה: רב אומר הלכה כדברי שניהן להקל. דלכן מה כן אמרין סתמה ורבי יוסי הלכה כסתמא. רבי יוסי ורבי יודה הלכה כרבי יוסי. ומה צריכה למימר רב הלכה כדברי שניהן להקל. אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר לפום כן צריך למימרא הלכה כדברי שניהן להקל. תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא. למי נצרכה לרבי יוסי. היידין רבי יוסי הדא דתנינן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. ורבי יוסי אומר לא יצא. אמר רב מתנה דרבי יוסי היא. אמר רבי יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבנן ורבי יוסי בשמע דכתיב בה שמע. הא שאר כל המצוות לא. מן דמר רב מתנה דרבי יוסי היא הוי היא שאר כל המצות. מאי טעמא דרבי יוסי. והאזנת למצותיו. ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא לית כן חרש. השגרת לשון היא. מתניתא לרבי יודה. אמר רבי יוסי מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי. אמר רבי חנינא בשם רב חסדא דרבי יוסי היא. אמר רבי יוסי ברבי בון על כרחיך איתמר דהיא דרבי יוסי דתנינן חמישתא קדמייתא ולא תניתה עמהן אם משום שאין תרומתן תרומה. והא תנינן חמשתי אחרנייתא ולא תניתה עמהן. הוי סופך מימר דרבי יוסי היא. אלו צריך דיקדוק. על לבבך. על לבבכם. עשב בשדך. ואבדתם מהרה. הכנף פתיל. אתכם מארץ. רבי חנינא בשם רבי אחא אשר נשבע יי. רבי שמואל בר חנינא בשם רבי הושעיא יוצר אור ובורא חושך. דלא יימר יוצר אור ובורא נוגה. רבי חגיי בשם רבי אבא בר זבדא שם שרו לך דלא יימר שם הללו לך. רבי לוי רבי אבדימא דחיפה בשם רבי לוי בר סיסי צריך להתיז למען תזכרו. רבי יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו. תני אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אאין. אם היה לשונו ערוך מותר. פיסקא. הקורא למפרע לא יצא. רבי יונה אמר תנא רב נחמן בר אדא רבי יוסי אומר תנא נחמן סבא והיו בדרך הוייתן יהו. תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה ככתבם. ברם בהלילא בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם יי מה את שמע מינה אמר רבי אבון עוד היא אמורה על סדר. בצאת ישראל ממצרים לשעבר. לא לנו יי לא לנו לדורות הללו. אהבתי כי ישמע יי את קולי לימות המשיח. אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג. אלי אתה ואודך לעתיד לבוא. רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת על הסדר התקינה. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו של מקום והאמצעיות צרכן של בריות. חנינו דיעה. חננתנו דיעה רצה תשובתינו. רצית תשובתינו סלח לנו. סלחת לנו גאלינו. גאלתנו רפה חליינו. ריפית חליינו ברך שנותינו. בירכת שנותינו קבצינו. קיבצתנו שופטנו בצדק. שפטתנו בצדק הכנע קמינו. הכנעת קמינו צדקינו במשפט. צידקתנו בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. לית צורכוה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו. אלא כמה דאישתעי קרייא כן אישתעייא מתניתא והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי. אמר רבי ירמיה מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת. ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם והקדישו את קדוש יעקב. מה כתיב בתריה וידעו תועי רוח בינה. דיעה לתשובה השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו׳ עד ולבבו יבין ושב. תשובה לסליחה וישוב אל יי וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. סליחה לגאולה הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ויאמר רופא חולים קדמיי. אמר רבי אחא מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. רבי יונה בשם רבי אחא שיר המעלות בשוב יי את שבות ציון שירה שביעית היא להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה שהיא לשמנה. על שם בריתי היתה אתו החיים. אמר רבי אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול יי שובר ארזים. שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל. על שם ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופיריכם תשאו לעמי ישראל. למה כי קרבו לבוא. נתקבצו הגליות והדין נעשה הזדין נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זדים. ושל גרים ושל זקינים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. אחר ישובו בני ישראל ובקשו את יי אלהיהם ואת דוד מלכם. רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין [מן] חייא הוא דוד שמיה. אין [מן] דמכייא הוא דוד שמיה. אמר רבי תנחומא אנא אמרית טעמא ועושה חסד למשיחו לדוד. רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר מנחם שמו. אמר חנניה בריה דרבי אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו דמר רבי יודן בריה דרבי אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי [בהדי בקעת ארבל] געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר ליה בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא. געת זמן תניינות. אמר ליה בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא. אמר ליה מה שמיה מנחם. אמר ליה ומה שמיה דאבוי אמר ליה חזקיה. אמר ליה מן הן הוא. אמר ליה מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קיריה. עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך. אמרא בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה לית לי פריטין. אמר לה ומה איכפת ליך איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומי אנא אתי ונסיב. בתר יומין עאל לההוא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד. אמרה ליה מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעוליה וחטפיניה מן ידיי. אמר רבי בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול. מה כתיב בתריה ויצא חוטר מגזע ישי. אמר רבי תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד יי למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם. עבודה להודייה זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים. וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר רבי שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום ומה טעם יי עוז לעמו יתן יי יברך את עמו בשלום. קרא וטעה יחזור למקום שטעה. טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא רבי חייא רבי יסא רבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר. שמעין קליה דרבי יוחנן אי מחדית מילה. אמרין מן נחית שמע לה מיניה. אמרין וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון כן אמר רבי יוחנן קרא ומצא עצמו בלמען חזקה כוין. רבי ליא רבי יסה בשם רבי אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כוין. רבי ירמיה בשם רבי אלעזר נתפלל ולא כוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא אנא מן יומיי לא כיונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא. שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא. רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא. אמר רבי מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה.