תלמוד ירושלמי ברכות פרק ב הלכה ה

משנה: האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה. הלכה: [כיני] מתניתה הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך. ותני כן מתפללין בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן. ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה. רבי אבא ורבי סימון תרויהון אמרין מפני שטרחותן מרובה. תני הכתף אף על פי שמשאו על כתיפו הרי זה קורא את שמע אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק ולא בשעה שהוא טוען מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין כך אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של ארבעת קבין מותר. אמר רבי יונתן והוא ששיקל. מהו ששיקל תרין חלקים לחורויי וחד לקומויי. תני לא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני הפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אילו מברכין ברכה ראשונה וכוללין של ירושלים ושל ארץ וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעודן או שהיה בעל הבית אוכל עמהן הרי אילו מברכין ארבע. אמר רבי מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. דלכן מה אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך. רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו. לפניו אסור לאחריו מותר. רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו. ולמדת הדין אמר רבי יצחק וצרת הכסף בידך. ובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון הורי לרבי הלל חתניה כן. רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא הוו יתבין בחד אתר והוה גבי רבי יעקב בר אחא פריטין. אתת ענתא דצלותא ושרתון ויהבון לרבי חזקיה. קטר פורתיה לפורתיה. ושרתון וערק. אמר ליה ומה בידך. אמר רבי חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל. רב חונא אמר קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. אמר רבי מנא קשייתה קומי רבי פינחס ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה. אמר רבי יוסי קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה.