תלמוד ירושלמי ברכות פרק ז הלכה ב

משנה: נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן. עד כמה מזמנין עד כזית. רבי יהודה אומר עד כביצה. הלכה: רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי רבי יוסי בן שאול בשם רבי קטן עושין אותו סניף לעשרה. והתני אין מדקדקין בקטן. אמר רבי יוסי קיימא רבי סימון רבי חנינא רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לשני קטנים נצרכה. שאם היה קטן עושין אותו ספק. ספק עושין אותו ודאי. רבי יהודה בר פזי בשם רבי יוסי תשעה נראין כעשרה מה [מזמנין] מסויימין. אלא אפילו קטן ביניהן. רבי ברכיה אמר רבי יעקב בר זבדי בעא קומי רבי יוסי במה דברים אמורים תמן קטן עושין אותו סניפין לעשרה. ומור אף הכא עושין אותו סניף לשלשה. מה תמן שמזכירין את השם עושין אותו סניף. כאן שאין מזכירין את השם לא כל שכן. אמר ליה והא אינו כל שכן. תמן על ידי שהן אומרים את השם עושין אותו סניף. וכאן שאין קורין את השם אין עושין אותו סניף. תני קטן וספר תורה עושין אותו סניף. אמר רבי יודן כיני מתניתא קטן לספר תורה עושין אותו סניף. מאימתי עושין אותו סניף. רבי אבינא אמר איתפלגון רב חונא ורב יהודה תרויהון בשם שמואל. חד אמר כדי שיהא יודע טיב ברכה. וחרנה אמר שיהא יודע למי הוא מברך. אמר רבי נסא כמה זימנין אכלית עם רבי תחליפא אבא ועם אנינייא בר סיסיי חביבי ולא זמנין עלי עד שהבאתי שתי שערות. שמואל בר שילת בעא קומי רב. ואית דאמרין בעון קומי רבי שמואל בר שילת. תשעה פת ואחד ירק. אמר לון מזמנין. שמנה פת ושנים ירק אמר לון מזמנין. שבעה פת ושלשה ירק אמר לון מזמנין. רבי אבינא בעי מחצה למחצה מהו. אמר רבי זעירא עד דאנא תמן אצרכת לי מיצרי לי מינך לא שלתיה. רבי ירמיה בעי אותו שאכל ירק מהו שיברך. מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה. תני שלש מאות נזירין עלו בימי רבי שמעון בן שטח מאה וחמשים מצא להן פתח. ומאה וחמשים לא מצא להן פתח. אתא גבי ינאי מלכא. אמר ליה אית הכא תלת מאה נזירין בעיין תשע מאה קרבנין. אלא יהב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי. שלח ליה ארבע מאה וחמשין. אזל לישנא בישא ומר ליה לא יהב מן דידיה כלום. שמע ינאי מלכא וכעס. דחל שמעון בן שטח וערק. בתר יומין סלקון בני נש רברבין מן מלכותא דפרס גבי ינאי מלכא. מן דיתבין אכלין אמרין ליה נהירין אנן דהוה אית הכא חד גבר סב והוה אמר קומין מילין דחכמה. תני לון עובדא. אמרין ליה שלח ואייתיתיה שלח ויהב ליה מילא ואתא ויתיב ליה בין מלכא למלכתא. אמר ליה למה אפליית בי. אמר ליה לא אפליית בך את מממונך ואנא מן אורייתי. דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף. אמר ליה ולמה ערקת. אמר ליה שמעית דמרי כעס עלי ובעית מקיימה הדין קרייא חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. וקרא עלוי ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. אמר ליה ולמה יתבת בין מלכא למלכתא. אמר ליה בסיפרא דבן סירא כתיב סלסליה ותרוממך ובין נגידים תושיבך. אמר הבו ליה כסא דליבריך. נסב כסא ומר נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו. אמר ליה עד כדון את בקשיותך. אמר ליה ומה נאמר על המזון שלא אכלנו. אמר הבון ליה דליכול. יהבו ליה ואכל. ומר נברך על המזון שאכלנו. אמר רבי יוחנן חולקין על רבי שמעון בן שטח. רבי ירמיה אמר על הראשונה. רבי אבא אמר על השנייה. מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה. התם צריכא ליה. וכה פשיטא ליה. הן דצריכא ליה כרבנן הן דפשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל. תני עלה היסב ואכל עמהן אף על פי שלא אכל כזית דגן מזמנין דברי חכמים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן. תני שנים פת ואחד ירק מזמנין. מתניתה כרבן שמעון בן גמליאל.