תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט הלכה ב

משנה: על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא אומר ברוך שכוחו מלא העולמים. על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא אומר ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואהו לפרקים. על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב. ועל שמועות הרעות הוא אומר ברוך דיין האמת. הלכה: תני בר קפרא מתריעין על הזועות. שמואל אמר אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם. מתיבון לשמואל ואנן חמיין ליה עבר. אמר להון לית איפשר או לעיל מינה או לרע מינה. שמואל אמר חכים אנא בשקקי שמיא כשקקי נהרדעא קרתי. בר מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא. וכי שמואל עלה לשמים. אלא על שם מי יספר שחקים בחכמה. אליהו זכור לטוב שאל לרבי נהוריי מפני מה באין זועות לעולם. אמר ליה בעון תרומה ומעשרות. כתוב אחד אומר תמיד עיני יי אלהיך בה. וכתוב אחר המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו. הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו. בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקנן תמיד עיני יי אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקנן המביט לארץ ותרעד. אמר ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר אלא בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה ובית מקדשו חרב הוא אפילון לעולמו להחריבו. הדא היא דכתיב שאוג ישאג על נוהו. בשביל נויהו. אמר רבי אחא בעון משכב זכור. אמר הקדוש ברוך הוא אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרי מפני המחלוקת. ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל. אמר רבי שמואל אין רעש אלא הפסק מלכות. כמה דאת אמר ותרעש הארץ ותחל. מפני מה. כי קמה על בבל מחשבות יי. אליהו זכור לטוב שאל לרבי נהוריי מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו. אמר לו לצורך נבראו בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואומר מה אלו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן אלו שיש [בהן] צורך לא כל שכן. אמר ליה עוד הן יש בהן צורך זבוב לצירעה. פשפש לעלוקתה. נחש לחפפית. [שבלון לחזיון]. סממית לעקרב. על הברקים. רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסי מה אנן קיימין אם בטורדין דיו פעם אחת ביום. אי במפסיקין מברך על כל אחת ואחת. חייליה דרבי יוסי מן הדא. היה יושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם. אתא אמר רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי אם בטורדין דיו פעם אחת ביום. אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת. היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא אם יכול לצאת ולברך בתוך דיבור יצא ואם לאו לא יצא. רבי ירמיה בעי היה יושב בתוך ביתו ערום מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך. היה יושב במגדל ערום מגדל מהו שיעשה לו כמין מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך. על הרוחות מהוא אומר. ברוך שכחו מלא עולם. מתניתא בשבאין בזעף. אבל שבאים בנחת אומר ברוך עושה בראשית. אמר רבי יהושע בן חנניה בשעה שהרוח יוצא לעולם הקדוש ברוך הוא משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואומר לו תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם כי רוח מלפני יעטוף. משלהי ליה. כמה דאת אמר בהתעטף עלי רוחי. כל כך למה. רבי חונא בשם רבי אחא ונשמות אני עשיתי. בשביל נשמות שעשיתי. אמר רבי הונא בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב. בימי יונה ויי הטיל רוח גדולה. בימי איוב והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר וגו׳. בימי אליהו מניין והנה יי עובר ורוח גדולה חזק מפרק הרים. אמר רבי יודן בר שלום נימר אותו של איוב בשבילו היה. ושל יונה בשבילו היה. אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון. והנה יי עובר וכו׳. ואחר כך רעש ואחר הרעש אש לא באש יי. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואהו לפרקים. וכמה הוא פרק אחד לשלשים יום. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר בא בגין דאנא חמר וסליק לירושלם בכל [שעה] מהו שנקרע. אמר ליה אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע לאחר שלשים יום צריך אתה לקרוע. רבי חונא ושמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן ויהונתן בן גרשום בן מנשה נון תלוי. אם זכה בן משה. ואם לאו בן מנשה. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן כומר היה לעבודה זרה והאריך ימים. אמר לון על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו. הוה בר נש אתי למיקרבה תור או אימר או גדי לעבודה זרה ואמר ליה פייסיה עלי. והוא אמר ליה מה זו מועילה לך לא רואה ולא שומעת לא אוכלת ולא שותה לא מטיבה ולא מריעה ולא מדברת. אמר ליה חייך ומה נעביד. ואמר ליה אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת ואתקין עלוי עשר ביעין ואתקון קומוי והוא אכל מכל מה דאתי ואנא מפייס לה עלך. מכיון דאזיל ליה הוה אכיל לון. זימנא חדא אתא חד בר פחין אמר ליה כן. אמר ליה אם אין מועילה כלום את מה את עביד הכא. אמר ליה בגין חיי. כיון שעמד דוד המלך שלח והביאו. אמר ליה את בן בנו של אותו צדיק ואת עובד עבודה זרה. אמר ליה כך אני מקובל מבית אבי אבא מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות. אמר ליה חס ושלום לא אמר כן אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון מה עשה העמידו קומוס על תיסבריות שלו. הדא היא דכתיב ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות. שבואל ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. נגיד על האוצרות שמינהו על תיסבריות שלו. מתיבין לרבי שמואל בר נחמן והא כתיב עד יום גלות הארץ. אמר לון כיון שמת דוד עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו. חזר לקילקולו הראשון. הדא היא דכתיב ונביא אחד זקן יושב בבית אל וגו׳. אמרין הוא הוה. הרואה את החמה בתקופתה ואת הלבנה בתקופתה ואת הרקיע בטיהרו אומר ברוך עושה בראשית. אמר רבי חונה הדא דתימר בימות הגשמים בלבד לאחר שלשה ימים. והדא היא דכתיב ועתה לא ראו אור וגו׳. הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים. עד איכן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי עד שתראה כחצי המטה. רבי אחא ורבי חיננא בשם רבי יוסי עד שתתמלא פגימתה. רבנן דקיסרין אמרין עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון ויאות. כלום מתמלאת פגימתה אלא עד ארבעה עשר יום. הא כל ארבעה עשר יום צריך לברך. בתפילה רבי יוסי בר נהוריא אמר מקדש ישראל מחדש חדשים. רבי חייא בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים. שמואל אמר צריך לומר והשיאנו. רב אמר צריך להזכיר בה זמן. תני רבי הושעיה והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים. העובר בין הקברות מהו אומר ברוך אתה יי מחיה המתים. רבי חייא בשם רבי יוחנן ברוך נאמן בדברו ומחיה מתים. רבי חייא בשם רבי יוחנן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם. ברוך אתה יי מחיה המתים. רבי אלעזר בשם רבי חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין. וסילק אתכם בדין. ועתיד להחיותכם בדין. היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם. ברוך מחיה המתים. [הדא דתימר] במיתי ישראל. אבל במיתי אומות העולם אומר בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם וגו׳. הרואה הקשת בענן אומר ברוך אתה יי זוכר הברית. רבי חייא בשם רבי יוחנן נאמן בבריתו וזוכר הברית. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כל ימיו של רבי שמעון בן יוחי לא נראתה הקשת בענן. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כן הוה רבי שמעון בן יוחי אומר בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב והיתה מתמלאה. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כן הוה רבי שמעון בן יוחי אומר אני ראיתי בני העולם הבא ומועטים הן. אין תלתין אינון אנא וברי מנהון. אין תרין אינון אנא וברי אינון. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה כך היה רבי שמעון בן יוחי אומר יקרב אברהם מן גביה ועד גביי. ואנא מיקרב מן גביי ועד סוף כל דרי. ואין לא יצרף אחיה השילוני עמי ואנא מקרב כל עמא. וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים. רבי ברכיה בשם רבי לוי על שם מים קרים על נפש עייפה שמועה טובה מארץ מרחק. וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בר ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה. ולבסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרויה. רבי יוסי בשם רב יהודה ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה. ולבסוף אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה. רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא [בר אבימי] הוון יתבין. אמר רבי [נחום] לרב אדא בר אבימי לא מסתברא לברכה נאמרה. אמר ליה הין. אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי לא מסתברא להפסיק תענית נאמרה. אמר ליה אין. אמר ליה למה אמרת ליה הין הכין. אמר ליה בשיטת רבי. אמר רבי מנא לרבי חזקיה מני רביה. אמר ליה רבי זעירא. אמר ליה ואנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא להפסק תענית נאמרה. רב יהודה בר יחזקאל אמר אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו. כי יגרע נטפי מים. כמה דאת אמר ונגרע מערכך. אמר רבי יודן ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה. שנאמר ומים תיכן במידה. רבי יוסי בר יעקב סלק מבקרה רבי יודן מגדליא. עד דהוא תמן נחת מיטרא ושמע קליה אמר אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת גומל טובה לחייבים. אמר ליה הדא מנא לך. אמר ליה הכין הוה רבי סימון מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי מחזיק שלשה טפחים דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בתחילה טפח ובשנייה שני טפחים ובשלישית שלשה טפחים. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך טפח יורד מלמעלה שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים מאי טעמא תהום אל תהום קורא לקול צינוריך. ואמר רבי לוי המים העליונים זכרים ותחתונים נקבות. מה טעם תפתח ארץ. כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. ויפרו ישע. זו פריה ורבייה. וצדקה תצמיח יחד. זו ירידת הגשמים. כי אני יי בראתיו. לכך בראתיה לתיקונו וליישובו של עולם. רבי אחא תני לה בשם רבי שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעת את הארץ. רבי חנינא בר יקא בשם רב יהודה שורשי חיטה בוקעין בארץ חמשים אמה. שורשי תאינה רכים בוקעין בצור. תני רבי ישמעאל בן אלעזר אומר אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. אם כן מה יעשה שורשי חרוב. מה יעשו שורשי שקמה. אמר רבי חנינא אחת לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעם אני יי נוצרה לרגעים אשקנה. אמר רבי זעירא תני תמן ראה זול בא לעולם ושובע בא לעולם נהר מספיק למדינה אומר ברוך הטוב והמטיב. אמרו לו מת אביו. אומר ברוך דיין האמת. מת והורישו אומר ברוך הטוב והמטיב.