תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט הלכה ג

משנה: בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה. מברך על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה. והזועק לשעבר הרי זה תפילת שוא. כיצד היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר אמר יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי הרי זו תפילת שוא. הלכה: בנה בית חדש וקנה כלים חדשים כו׳. אמר רבי חייא בר בא לא סוף דבר חדשים אלא אפילו שחקים כאילו הם חדשים לו. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי חייא בר אבא אמר קנה אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב. רבי בא אבוה דריבי בא מארי בשם רבי אחא קנה אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה. ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב. לבש בגדים אומר ברוך מלביש ערומים. העושה סוכה לעצמו. אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה. לאחרים לעשות לו סוכה לשמו. נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה. משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. העושה לולב לעצמו. אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב. לאחר לעשות לולב לשמו. כשהוא נוטלו אומר על נטילת לולב. ואשר החיינו. ומברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו. העושה מזוזה לעצמו. אומר לעשות מזוזה. לאחר לעשות מזוזה לשמו. כשהוא קובעה אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו על מצות מזוזה. העושה תפילין לעצמו כו׳. לאחר כו׳. כשהוא לובש אומר על מצות תפילין. העושה ציצית לעצמו כו׳. לאחר כו׳. נתעטף כו׳. התורם והמעשר אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו להפריש תרומה ומעשר. לאחר להפריש תרומה ומעשר לשמו. השוחט צריך לומר ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציונו על השחיטה. המכסה אומר על כיסוי הדם. המל צריך לומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה. אבי הבן אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. העומדים שם צריכין לומר כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה. המברך צריך לומר ברוך אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשאירו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו צוה להציל ידידות שאירינו משחת. ברוך אתה יי כורת הברית. מצות אימתי מברך עליהן. רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן. רב הונא אמר בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא כשמואל דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה. ויש אומרים קידושין בבעילה. אמר רבי יונה אית לך חוריי תפילין של יד עד שלא יחלוץ. ושל ראש עד שלא ייבה. לא ייבה מן דייבה הא ייבה. שחיטה אימתי הוא מברך עליה. רבי יוחנן אמר עובר לשחוט. יוסי בן נהוראי אומר משישחוט. למה שמא תתנבל שחיטתה. מעתה משיבדוק הסימנין. חזקת בני מעיים כשרים. תני שחטה ונטלו הזאיבים מעיה כשירה. וחושש שמא ניקבו. רבי בא בשם רבנן דתמן בני מעים בחזקת כושר. דבית ינאי אמר ביושבת על המשבר. הא קודם כן יצלי. על שם הנה כחומר ביד היוצר. רבי [יהודה בן פזי] בשם דבית ינאי עיקר עיבורה של דינה זכר היה. מאחר שנתפללה רחל נעשית נקבה. הדא היא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. מאחר שנתפללה רחל נעשית נקבה. ואמר רבי יהודה בן פזי בשם דבית רבי יניי אמינו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה עוד אחר יהיה ממני. הדא הוא דכתיב יוסף יי לי בן אחר. בנים אחרים לא אמרה אלא עוד אחר יהיה ממני. היה בא בדרך מהו אומר בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי. הלל הזקן אומר משמועה רעה לא יירא.