תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט הלכה ד

משנה: נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא. הלכה: נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר. יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום. ביציאתו אומר מודה אני לפניך יי אלהי כו׳. בן עזאי אומר מברך ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום. נכנס אומר מודה אני לפניך יי אלהי ואלהי אבותי שנכנסתי לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום. כשיצא אומר יהי רצון מלפניך יי אלהי שתוציאני מכרך זה לשלום. יצא אומר מודה אני לפניך יי אלהי שהוצאתני לשלום כן יהי רצון מלפניך שתוליכני לביתי לשלום או למקום פלוני לשלום. הדא דאמר [במדורת] גוים אבל בישראל אין צריך לברך. אם היה מקום שהורגין שם אפילו במדורת ישראל צריך לברך. נכנס לבית הכסא מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר כבוד לכם המכובדים משרתי קודש דרך ארץ הוא פנו דרך ברוך האל הכבוד. כשהוא יוצא מהו אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה. נכנס למרחץ מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו אומר יהי רצון מלפניך יי אלהי שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי. ואם יארע תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא. כשהוא יוצא אומר מודה אני לפניך יי אלהי שהצלתני מן האור. אמר רבי אבהו הדא דאת אמר במרחץ שהיא ניסוקת. אבל במרחץ שאינה ניסוקת אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד. רבי חלקיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי תפילת המרחץ אינה טעונה עמידה.