תלמוד ירושלמי גיטין פרק א הלכה ג

משנה: המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו. המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו. אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שוין למוליך ולמביא. וזו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים. הלכה: המביא גט בארץ ישראל כול׳. מי עירר. רב חסדא אמר. הבעל עירר. אמר רבי יוסי. הלקוחות עוררין שלא תיטרף מידן. רבי יודן בעי. עד כדון בערר שחוץ לגופו. ערר שבגופו תפלוגתא דרבי יוחנן ורבנין דתמן. על דעתיה דרבנין דתמן לא שנייה. הוא ערר שחוץ לגופו. היא ערר שבגופו. ערר שחוץ לגופו עררו בטל. וערר שבגופו עררו קיים. דתני. המביא גט ממדינת הים ולא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו. הרי מחזירו למקומו. ועושה עליו בית דין ומקיימו בחותמיו ואינו צריך שיאמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. אלא אומר. שליח בית דין אני.