תלמוד ירושלמי גיטין פרק א הלכה ד

משנה: כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותני גט אשה והיו עידיו עידי כותים והכשירו. כל השטרות העולין בערכאות שלגוים אף על פי שחותמיהן גוים כשירים חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. רבי שמעון אומר כולן כשירין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט. הלכה: כל גט שיש עליו עד כותי פסול כול׳. על הממון נחשדו ועל הממון נפסלו. לא נחשדו על העריות. ועידי נפשות כעידי עריות. מעתה אפילו שניהן כותים. שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. מעתה אפילו כותי אחד יהיה פסול. אמר רבי אבין. תיפתר שחתם ישראל בסוף. אמר רבי יוסי. אתייא כמאן דאמר. עדים חותמין זה שלא כנגד זה. ברם כמאן דאמר. אין עדים חותמין אלא זה בפני זה. אפילו חתם כותי בסוף כשר. שטר שחותמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר. רבי אילא בשם רבי יסא. אתייא כמאן דאמר. אין העדים חותמין אלא זה בפני זה. ברם כמאן דאמר. עדים חותמין זה שלא בפני זה. אפילו חתם ישראל בסוף פסול. ויעשה בהרחק עדות ויהא פסול. לית יכיל. דקאמר רבי יסא בשם רבי ירמיה. עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות. שלא באו אלא להכשירו שלגט. כותים משום מה הן פסולין. אמר רבי יוחנן. משום גירי אריות. וקשיא. אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים שמא אין מקבלין אותו. רבי יוחנן בשם רבי אלעזר. משום גוי ועבד הבא על ישראלית הוולד ממזר. והאמר רבי עקיבה. גירי צדק הן. על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות. והא רבנין אמרין. אין ממזר ביבמה. על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. הא רבן גמליאל מכשיר בגיטיהן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן. על שנתערבו בהם כהני במות. ויעש כהנים מקצת העם. אמר רבי אילא. מן הקוצים שבעם ומן הפסולת שבעם. אמר רבי אחא. קול יוצא בארכיים. מעתה אפילו שניהן כותים. שהיה הוא אומר. שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. והא רבי שמעון מכשיר בגיטיהן. רבי בא בשם רבי זעירא. אתייא דרבי שמעון כרבי אלעזר. כמה דרבי לעזר אמר. אף על פי שאין עליו עדים. כשר. כן רבי שמעון אמר. אף על פי שאין עליו עדים כשר. מעתה אפילו נעשה בהדיוט. הוי צורכא לההוא דמר רבי יעקב בר אחא. קול יוצא בארכיים. שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עידי גוים. רבי יוסי אומר. איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש. חד אמר. פסול. וחד אמר. כשר. רבי אבהו מפרש. רבי יוחנן אמר. פסול. וריש לקיש אמר. כשר. ומה טעמא דריש לקיש. שלא להפסיד לישראל ממון. ואפילו דלית מפסיד לדין מפסיד לדין. אמר רבי יודן. אלא כדי שלא לנעול את הדלת לפני בני אדם. שלמחר הוא מבקש ללוות והוא אינו מוצא.