תלמוד ירושלמי גיטין פרק ז הלכה ב
משנה: אמרו לו נכתוב גט לאשתך. אמר להם כתבו אמרו לסופר וכתב לעדים וחתמו. אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה הרי זה גט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו. הלכה: אמרו לו נכתוב גט לאשתך כול׳. אמר לשנים. אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו. רבי זעירה בשם רבי ירמיה. מעשה היה בימי רבי ואמר. לא יעשה כן בישראל. שמואל אמר. יעשה ויעשה. רב ירמיה שאל לשמואל. אמר לשנים. אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתומו. אמר ליה. הרי זה גט אלא שהדבר צריך תלמוד. מחלפה שיטתיה דשמואל. תמן הוא אמר. יעשה ויעשה. והכא הוא אמר אכן. שנייא היא ששינו את עדותן. ניחא לעדים וחתמו לסופר וכתב. לית הדא פליגא על דרבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. כתב טרפו בטופס כשר. פתר לה כרבי יהודה. דרבי יהודה פוסל בטופסין.
