תלמוד ירושלמי גיטין פרק ז הלכה ג

משנה: זה גיטיך אם מתי זה גיטיך אם מתי מחולי זה זה גיטך לאחר מיתתי לא אמר כלום. מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט. מהיום לאחר מיתתי אינו גט ואם מת חולצת ולא מתיבמת. הלכה: זה גיטיך אם מתי. זה גיטיך מחולי זה. זה גיטיך לאחר מיתתי. לא אמר כלום. ורבותינו אמרו. הרי זה גט. מני רבותינו. רבי יהודה הנשיא ובית דינו. בשלשה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו. בגיטין בשמן ובסנדל. ויקראו לו בית דין שריא. שכל בית דין שהוא מתיר שלשה דברים הוא נקרא בית דין שריא. אמר רבי יודן בירבי ישמעאל. בית דינו חלוק עליו בגיטין. מהו שתהא מותרת לינשא. רבי חגיי אמר. מותרת לינשא. רבי יוסי. אסורה לינשא. אני אומר. נעשו לו ניסים וחיה. מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי. הרי זה גט. מהיום ולאחר מותי. אינו גט. אמר רבי יודן. רבנין ורבותינו. מתיבין רבותינו לרבנין. למה אתון אמרין. הרי זה גט. בגין דאמר. אם. והא סיפא ואם. ואתון אמרין. אינו גט. אלא בגין דאמר. מהיום. אוף אנן כן אית לן מהיום עיקר. מתיב רבי לרבנין. למה אתון אמרין. אינו גט. בגין דאמר. מהיום. והא רישא מהיום. ואתון אמרין. הרי זה גט. אלא בגין דאמר. אם. אוף אנא אית לי אם עיקר. תמן מחלפין. רבי יסא בשם רבי יוחנן ורב תריהון אמרין. דברי רבי תמן דהוא רבנין דהכא. מכיון שאמר. מהיום. כמי שאמר. על מנת. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. על מנת אם מתי או על מנת לאחר מיתה. אמר ליה. על מנת אם מתי. רבי בא בשם רב. דברי רבי הכא דהוא רבנין דתמן. מכיון שאמר. מהיום. כמי שאמר. לאחר מיתה. תמן תנינן. הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב. מהיום ולאחר מותו. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. אינו צריך. מה טעמא שלרבי יוסי. זמנו שלשטר מוכיח עליו. חברייא בשם רבי יוחנן. אינה איסרטה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. אינה כגיטין אינה כמתנה. אמר רבי אילא. במתנה. מכיון שאמר. מהיום. מתנה גמורה היא. לאי זה דבר כתב בה. לאחר מיתה. לשייר לו אכילת פירות. ובגיטין. מכיון שכתב. מהיום. בגט. כרות הוא. לאי זה דבר כתב בה. לאחר מיתה. לשייר לו אגופה. אמר רבי ביבון בר כהנא קומי רבי אילי. לשייר לו מעשה ידיה. אמר ליה. לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה שלזה. והוה רבי זעירא מקלס ליה וצווח ליה. בנייה דאוריתא. אף בגט שיחרור כן. הרי גט שחרורך מעכשיו לאחר ל יום. על דעתיה דרבי הרי זה גט. על דעתין דרבנין אינו גט. אף בהבקר כן. שדי מובקרת מעכשיו לאחר ל יום. על דעתיה דרבי מובקרת. על דעתין דרבנין אינה מובקרת. אף בהקדש כן. כל עמא מודיי. אמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט. אף בקידושין כן. אשכח תני. רבי אומר. מקודשת קידושין גמורין.