תלמוד ירושלמי גיטין פרק ז הלכה ה

משנה: הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן. על מנת שתתני לי מכן ועד שלשים יום אם נתנה בתוך שלשים יום מגורשת ואם לאו אינה מגורשת. אמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה בציידן שאמר אחד לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה. הלכה: הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז כול׳. תני. לא הספיקה ליתן עד שמת. רבן שמעון בן גמליאל אומר. תינתן לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום. אף בקידושין כן. הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז. ולא הספיק ליתן לה עד שמת. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום. אמר רבי יודן. בשאבדה באונס אנן קיימין. עשו אותה כמתנה שומר חנם להיות פטור מן השבועה. אמר רבי יוסה. וכא אתינן מיתני שומר חנם להיות פטור מן השבועה. אלא כשאבדה בפשיעה אנן קיימין. דמים עשו אותה באיצטלית. רבנן אמרין. אחת זו ואחת זו משום תנאי גיטין.