תלמוד ירושלמי דמאי פרק א הלכה ג

משנה: הלוקח לזרע ולבהמה קמח לעורות ושמן לנר שמן לסוך בו את הכלים פטור מן הדמאי. מן גזיב ולהלן פטור מן הדמאי. חלת עם הארץ והמדומע והלקוח בכסף מעשר שירי מנחות פטורין מן הדמאי. ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין. הלכה: מכיון שלקחו לזרע לא שנייא היא דבר שזרעו כלה היא דבר שאין זרעו כלה. אמר רבי יוחנן ותני כן לקחן לזרע וחישב עליהן לאכילה באין מחשבה. לקחן לאכילה וחישב עליהן לזרע לא הכל ממנו. תני אין זורעין טבל ולא מחפין טבל אבל מחפין עם הגוי טבל. השכח וזרע טבל פטור שכבר אבד. בדבר שאין דרכו להתלקט אבל בדבר שדרכו להתלקט קונסין אותו שילקט אותו בלא צמח. אבל אם צומח נעשה כדבר שאין דרכו להתלקט. אמרו רבי יוחנן כד הוה אכל אפילו קופד אפילו ביעה הוה מתקן. אמרו ליה תלמידוי לא כן אילפן רבי עשר תעשר את כל תבואת זרעך. דו חשש למשקין שיש בהן. רבי ירמיה שלח לרבי זעירא חדא מסאנא דתאנים דלא מתקנא. והוה רבי ירמיה סבר מימר מה רבי זעירא מיכול דלא מתקנא. והוה רבי זעירא סבר מימר מה איפשר דרבי ירמיה משלחה לי מילא דלא מתקנא. מה בין דין לדין איתכלת טבל. למחר קם עימיה אמר ליה ההיא מסנתא דשלחת לי אתמל מתקנא הות. אמר ליה אמרית מה רבי זעירא מיכול מילה דלא מיתקנה. אמר ליה אוף אנא אמרית כן הוה רבי ירמיה משלחה לי מילה דלא מתקניה. רבי אבא בר זמינא בשם רבי זעירא אמר אין הוון קדמאי בני מלאכים אנן בני נש. ואין הוון בני נש אנן חמרין. אמר רבי מנא בההיא שעתא אמרין אפילו לחמרתיה דרבי פינחס בן יאיר לא אידמינן. חמרתיה דרבי פינחס בן יאיר גנבונה ליסטיי בליליא עבדת טמורה גבון תלתא יומין דלא טעמא כלום. בתר תלתה יומין איתמלכון מחזרתה למרה. אמרין נישלחינה למרה דלא לימות לגבן ותיסרי מערתא. אפקונה. אזלת וקמת על תורעת דמרה שוריית מנהקה אמר לון פותחון להדא עליבתא דאית לה תלתא יומין דלא טעימת כלום. פתחון לה ועלת לה. אמר לון יהבון לה כלום תיכול. יהבון קומה שערין ולא בעית מיכול. אמרו ליה רבי לא בעית מיכול. אמר לון מתקנן אינון. אמרו ליה אין. אמר לון וארימיתן דמיין. אמרו ליה ולא כן אילפן רבי הלוקח לזרע לבהמה קמח לעורות שמן לנר שמן לסוך בו את הכלים פטור מן הדמאי. אמר לון מה ניעביד להדא עליבתא דהיא מחמרה על גרמה סגין. וארימון דמיין ואכלת. תרין מסכינין אפקדון תרין סאין דשערין גבי רבי פינחס בן יאיר זרעון וחצדון. ואעלון בעיין מיסב שעריהון. אמר לון אייתון גמליא וחמריא וסבון שעריהון. רבי פינחס בן יאיר אזל לחד אתר אתון לגביה אמרו ליה עכבריא אכל עיבורן. גזר עליהון וצמתון שרון מצפצפין אמר לון ידעין אתון מה אינון אמרין אמרו ליה לא. אמר לון אמרן דלא מתקנא. אמרו ליה עורבן וערבון ולא אנכון. מרגלי מן דמלכא סרקיא נפלת ובלעת חד עכבר. אתא לגבי רבי פינחס בן יאיר אמר ליה מן אנא חבר. אמר ליה לשמך טבא אתית. גזר עליהן וצמתון. חמא חד מגבע ואתי אמר גבי ההן ניהו וגזר עלוי ופלטה. רבי פינחס בן יאיר אזל לחד אתר אתון לגביה אמרון ליה לית מבוען מספק לן. אמר לון דילמא לא אתון מתקנן. אמרו ליה עורבן וערבון ואספק להון. רבי פינחס בן יאיר הוה אזיל לבית וועד והוה גיניי גביר. אמר ליה גיניי גיניי מה את מנע לי מן בית וועדה ופלג קומוי ועבר. אמרו ליה תלמידיו יכלין אנן עברין. אמר לון מאן דידע בנפשיה דלא אקיל לבר נש מן ישראל מן יומוי יעבור ולא מנכה. רבי בעא מישרי שמיטתא סלק רבי פינחס בן יאיר לגביה. אמר ליה מה עיבוריא עבידין. אמר ליה עולשין יפות. מה עיבוריא עבידין. אמר ליה עולשין יפות. וידע רבי דלית הוא מסכמא עימיה. אמר ליה מישגח רבי מיכול עימין ציבחד פטל יומא דין. אמר לון אין. מי נחית חמא מולוותא דרבי קיימין. אמר כל אילין יהודאי זנין איפשר דלא חמי סבר אפוי מן כדון. אזלון ואמרון לרבי שלח רבי בעי מפייסתיה. מטון ביה גבי קרתיה אמר בני קרתיה קורבין לי ונחתו בני קרתא ואקפון עלוי. אמר לון רבי בעי מפייסתיה. שבקוניה ואזול לון. אמר בני דידי קורבין לי. נחתת אישתא מן שמיא ואקפת עלוי. אזלון אמרון לרבי אמר הואיל ולא זכנינן נישבע מיניה בעלמא הדין ניזכי נישבע מיניה בעלמא דאתי. רבי חגיי בשם רבי שמואל בר נחמן מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שיחין ומערות לעוברים ולשבים. פעם אחת היתה בתו עוברת לינשא ושטפה נהר. והוון כל עמא עללין לגביה בעיין מנחמתיה ולא קביל עלוי מתנחמה. עאל רבי פינחס בן יאיר לגביה בעי מנחמתיה ולא קביל עלוי מתנחמה. אמר לון דין הוא חסידכון. אמרו ליה רבי כך וכך היה עושה כך וכך אירעו. אמר איפשר שהיה מכבד את בוראו במים והוא מקפחו במים. מיד נפלה הברה בעיר באת בתו של אותו האיש. אית דאמרי בסיכתא איתעריית. ואית דאמרי מלאך ירד בדמות רבי פינחס בן יאיר והצילה. רבי חנינא בן דוסא הוה יתיב אכיל בלילי שבת פחת פתורא קומוי. אמרו ליה מהו כן. אמרה ליה תבלין שאלתי משכינתי ולא עישרתיו. והזכיר תיניין ועלה השולחן מאיליו. רבי טרפון הוה יתיב אכיל ונפל פיתותא מיניה. אמרו ליה מהו כן. אמר ליה קורדום שאלתי ועשיתי על גביו טהורות. יין למורייס ויין לאלונטית קטניות לעשותן טחינין חייבין בדמאי ואין צורך לומר בודאי הן עצמן פטורין מן הדמאי. מה נן קיימין אין כרבי אפילו בדמאי יהו חייבין אי[ן] כרבי אלעזר בי רבי שמעון אפילו בודאי יהו פטורין. אלא כרבי אנן אמרין בקלין שהיקלו בדמאי. יין לקילור קמח לעשותו מלוגמא חייבין בודאי ואין צורך לומר בדמאי הן עצמן פטורין מן הודאי. הכא את אמר פטורין מן הודאי והכא את אמר פטורין מן הדמאי. כאן על גב גופו הוא בטל וכאן כיון שהוא נותנו הוא בטל. והתני קילור של עבודה זרה אסור בהנייה. שנייא היא דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם. מה בינן לשמרים של גוי אילו שמרים של גוי שמא אינן אסורין בהנייה. הא שמרים שיבשו אין בהן משום הניית עבודה זרה. מן גזיב ולהלן פטור מן הדמאי. כזיב עצמה מה היא. תני גזיב עצמה פטורין מן הדמאי. הלוקח מן החמרת בצור ומן המגורת בצידן חייב הא מן המגורת בצור ומן החמרת בצידן פטור. מחמור יחידי בצור. חמרת שנכנסה לצור דרך כזיב. אתא חמי אילו עמדה לה בכזיב פטורה עכשיו שנכנסה לצור חייבת. אמר רבי יוחנן בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על דברים הללו. אמר רבי הושעיא אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן. וחלת עם הארץ על דעתיה דרבי הושעיא בחלת עם הארץ היא מתניתא. אבל חבר שלקח עיסה מעם הארץ והפריש חלתה לא. על דעתיה דרבי יוחנן היא הדא היא הדא. והמדומע על דעתיה דרבי הושעיא בפירות עם הארץ היא מתניתא. אבל חבר שלקח פירות מעם הארץ ונדמעו לא. על דעתיה דרבי יוחנן היא הדה היא הדה. מאן נפק מביניהון סאה עולה מתוך מאה על דעתיה דרבי יוחנן חייבת על דעתיה דרבי הושעיא פטורה. ותני וכולן שקרא שם לתרומת מעשר או למעשר שני שלהן מה שעשה עשוי. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. על דעתיה דרבי הושעיא מתוקנין ואת אמר הכן. מפני אחד שאינו מתוקן שאין אימת קדשים עליו. תני וכולן שקרא שם לתרומת מעשר או למעשר שני שלהן מה שעשה עשוי מפני אחד שאינו מתקן. רבי בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא עד כדון בכסף מעשר של דמאי אפילו בודאי. תני כולן שקרא שם לתרומת מעשר או למעשר שני שלהן מה שעשה עשוי. רבי לעזר אמר חוץ משירי מנחות. רבי ירמיה אמר השאר במחלוקת. רבי יוסי בעי היידה מחלוקת. מה נן קיימין אין כרבי מאיר היא מעשר היא שירי מנחות לא עשה כלום. אין כרבי יודה מה שעשה עשוי. אמר רבי מנא אזלית לקיסרין ושמעית רבי חזקיה יתיב ומתני המקדש בחלקו בקדשי קדשים או בקדשים קלים אינה מקודשת. רבי לעזר אמר דברי הכל. רבי יוחנן אמר במחלוקת. ואמרית ליה מנן שמע רבי הדא מילתא ואמר לי מן רבי ירמיה. ואמרית יאות רבי ירמיה דהוא שמע הדא דרבי לעזר דברי הכל היא דאמר במחלוקת. רבי יוסי דלא שמיע ליה צריכא ליה הוא דו אמר היידה מחלוקת. אין כרבי מאיר היא מעשר שני היא שירי מנחות היא לא עשה כלום. אין כרבי יודה מה שעשה עשוי. תני אמר רבי יודה לא פטרו בית הלל אלא שמן של פילייטון בלבד. אחרים אומרים בשם רבי נתן מחייבין היו בית הלל בשמן וורד ווירינון.