תלמוד ירושלמי דמאי פרק ג הלכה א

משנה: מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. רבן גמליאל היה מאכיל את פועלין דמאי. גבאי צדקה בית שמאי אומרים נותנין את המעושר לשאינו מעושר ואת שאינו מעושר למעושר נמצאו כל אדם אוכלין מתוקן. וחכמים אומרים גובין סתם ומחלקין סתם והרוצה לתקן יתקן. הלכה: אמר רבי יונה מתניתין בעניי חבירים ובאכסניא כרבי יהושע. תני מעשה ברבי יהושע שהלך אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל והיו אותן בני העיירות מביאין להן פירות. אמר להן רבי יהושע אם לנו כאן חייבין אנו לעשר. ואם לאו אין אנו חייבין לעשר. רבי יוסי אומר בעניי עם הארץ היא מתניתא. אם אמר את בעניי חבירים נמצאת נועל דלת בפני עם הארץ. מה מקיים רבי יוסי לאכסנייא כהדא דתני הגרים עמכם לרבות את האכסנייא. רבי לעזר אומר זו אכסניא של גוי. תני צריך להודיע. על דעתיה דרבי יונה דו אמר בעניי חבירים היא מתניתא ניחא. על דעתיה דרבי יוסי דו אמר בעניי עם הארץ היא מתניתא אפילו מודיעו מהו מועיל. בפני אחר שאינו מתקן. אמר רבי מנא הדא אמרה אילין דיהבין בביתין אסור ליתן מדמי שביעית שאינו אלא כפורע חוב מדמי שביעית. כהדא דתני אחד שביעית ואחד מעשר שני אין נפרעין מהן מלוה וחוב. ואין עושין מהן שושבינות. ואין משלמין מהן תשלומין. ואין פוסקין מהן צדקה לעניים בבית הכנסת. אבל משלמין להן דבר של גמילות חסד. וצריך להודיע. תמן תנינן פועל שאינו מאמין לבעל הבית. תמן את אמר הפועל מפריש. וכה את אמר בעל הבית מפריש. אמר רבי יונה תמן במאכילו מן המנויין ברם הכא במאכילו מן האבוס. רבי זריקן שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן רופא חבר שהיה מאכיל לחולה עם הארץ נותן לתוך ידו ואינו נותן לתוך פיו בדמאי. אבל בודאי אפילו לתוך ידו אסור. משל חולה אבל משל רופא אסור. בישראל אבל בבני נח אפילו בודאי מותר. משל חולה אבל משל רופא אסור. אם היה אבר מן החי אפילו משל חולה אסור שלא יבוא לידי תקלה. וקשיא על דבית שמאי בגין דו כשר יפסיד. נותן לו כדי [תיקונו]. מה טעם דבית שמאי אפילו תגדרנו עכשיו יכול את לגודרו לאחר זמן אין את יכול לגדרו. מה טעם דרבנין אם מדקדק את אחריו אף הוא ממעט בצדקה. גבאי צדקה ביום טוב לא יהו מכריזין כדרך שמכריזין בחול. אבל גובין בצינעה ונותנין לתוך חיקו ומחלקין לכל שכונה ושכונה בפני עצמה. גבאי קופה בשביעית לא יהו מדקדקין בחצרות של אוכלי שביעית. נתנו להן פת מותר שלא נחשדו ישראל להיות נותנין אלא או מעות או בצות. רבי חנניה בשם רבי פינחס הדא דתימר במקום שזורעין ולא אוכלין. לאכל אינן חשודין לא כל שכן להאכיל. כהנים המגבלין בטהרה לא יהו מדקדקין בחצרות של אוכלי שביעית. אית תניי תני מדקדקין. אמר רבי פינחס מאן דאמר מדקדקין מפני חלתן מאן דאמר אין מדקדקין מבריחו מן הקלה ומכניסו לחמורה. טבל בעון מיתה שביעית בלא תעשה. כיצד הוא עושה אמר רבי חונא מביא כהן חשוד ומטבילה ומאכילה לו. ולא נמצא מוסר טהרות לעם הארץ. אמר רבי מנא מביא כהן חשוד ומטבילה ומשמרו עד הערב ומאכילה לו. ולא נמצא מחזיק יד[י] עוברי עבירה. רבי שמעון בר כרסני בשם רבי אחא משמרה עד ערב הפסח ושורפה.