תלמוד ירושלמי דמאי פרק ג הלכה ב

משנה: הרוצה לחזום עלי ירק להקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר. הלוקח ירק מן השוק ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיעשר. שאינו מעשר אלא מניין. היה עומד ולוקח וראה טוען אחר יפה ממנו מותר להחזיר מפני שלא משך. הלכה: אמר רבי לעזר דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר לא התירו למכור דמאי אלא סיטון בלבד. אמר רבי יוחנן דברי הכל היא שנייא היא שהזכה זכה בדקה ואין המבקיר מבקיר בגסה. ולית הדא פליגא על דרבי מאיר דרבי מאיר [דו] אמר כיון שאדם מבקיר דבר ויצא מרשותו הבקירו הבקר. שנייא היא שהזכה זכה בדקה ואין המבקיר מבקיר בגסה. ואפילו על רבי יוסי לית הדא פליגא דרבי יוסי אמר אין הבקר יוצא מתחת ידי הבעלים אלא בזכייה אין הבקירו הבקר. שנייא היא שהמבקיר מבקיר בגסה ואין הזוכה זוכה בדקה. חזקיה אמר אינו הבקר מחוסר לבעלין אלא בזכייה מניין. כיצד הוא עושה נוטל מן העליון ומתקין. ואינו אסור משום גזל. כהדא רבי שמעון בר כהנא הוה מסמיך לרבי לעזר עברון על חד כרם. אמר ליה אייתי לי חד קיסם מיחצד שיניי. חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום אמר דאין אייתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הא אזיל סייגא דגוברא. רבי חגיי הוה מיסמך לרבי זעירא עבר חד טעין חד מיבל דקיסין. אמר ליה אייתי לי חד קיסם ניחצי שיניי. חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום דאין אתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הא אזילא מיבלא דגוברא. לא רבי זעירא כשר כל כן. אלא מילין דייצרן שמע לן ניעבדינן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן כיון שמשך קנה לא היה חסר אלא ממני ליה. כיצד הוא עושה נותן דמי אחת מהן ומתקן. ולא נמצא עושה תקלה לבאים אחריו. עושה אותן ציבור לפניו. ויקבע אותן לתוך פירותיו. ולא כן תני קובע הוא אדם מעשרותיו של חבירו לתוך פירותיו ואפילו עושה תקלה לבאים אחריו. אמר רבי חיננא תיקנו בלוקח ולא תיקנו במחזיר. כיני מתניתא היה עומד ובורר. עד כדון באותו המין אפילו מין אחר.