תלמוד ירושלמי הוריות פרק ב הלכה א

משנה: הורה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה שוגג מביא פר. שוגג ועשה מזיד מזיד ועשה שוגג פטור שהוריית כהן משיח לעצמו כהוריית בית דין לציבור: הלכה: הורה כהן משיח כול׳. נפש אם הכהן המשיח. הרי משיח כיחיד. מה יחיד אם אכל בהוריית בית דין פטור. אף זה אם אכל בהוריית בית דין פטור. מה יחיד אם אכל בלא הורייה חייב. אף זה אם אכל בלא הורייה חייב. תלמוד לומר לאשמת העם. הרי אשמתו כאשמת העם. מה העם אינן חייבין אלא אם כן הורו. אף זה אינו חייב אלא אם כן הורה. אית תניי תני. העם בית דין. מה העם הורו הן ועשו אחרים חייבין אף זה הורה הוא ועשו אחרים יהא חייב. תלמוד לומר אשר חטא. על מה שחטא הוא מביא ואינו מביא על מה שחטאו אחרים. אית תניי תני. העם ציבור. מה העם הורו אחרים ועשו הן חייבין אף זה הורו אחרים ועשה הוא יהא חייב. תלמוד לומר אשר חטא. על מה שחטא הוא מביא. אינו מביא על מה שחטאו אחרים. רבי יעקב בשם רבי לעזר. והוא שיהא יודע לישא וליתן בהלכה. דלא כן מה נן אמרין. ויש שוטים מורין. משיח שאכל בהוריית בית דין פטור. בהוריית משיח אחר חייב. בהוריית בית דין פטור. שאין הוריית אחרים אצל הורייתן כולן. בהוריית משיח אחר חייב. והוא שהורה כיוצא בו.