תלמוד ירושלמי חגיגה פרק א הלכה ג
משנה: עולות במועד באות מן החולין ושלמים מן המעשר. ביום טוב הראשון של חג בית שמאי אומרים מן החולין. ובית הלל אומרים מן המעשר: הלכה: רבי תנחום בר עילאי בשם רבי יוסי בירבי חנינה. כך משיבין בית שמי לבית הלל. דבר שהוא בא חובה בא מן המעשר. אמרו להן. אילו בחול שמא אינו מביא אחת מן החולין וטופל למעשר. וכא מביא אחת מן החולין וטופל למעשר. ומניין שהוא טופל [למעשר]. אמר רבי יוסי בן חנינה. נאמר כאן מסת ונאמר להלן כי לא תוכל שאתו. מה שאתו האמור להלן מעשר אף כאן מעשר. אמר רבי לעזר. נאמר כאן שמחה ונאמר להלן שמחה. מה שמחה האמורה להלן מעשר אף כאן מעשר. ויביא כולם מן המעשר. עולא בר ישמעאל אמר. נאמר כאן מסת ונאמר להלן ותרב משאת בנימן. מה משאת שנאמר להלן אחת עיקר והשאר טפילה. אף מסת שנאמר כאן אחת עיקר והשאר טפילה. אמר רבי יוסי בירבי בון. והלא שלמי נדבה כשלמי חגיגה הן. ולמה הוא טפל לון לאילין קרייא. ללמדך שדוחין עליהן יום טוב.
