תלמוד ירושלמי חגיגה פרק א הלכה ז

משנה: רבי שמעון בן מנסיא אומר איזהו מעוות שאינו יכול לתקון זה הבא על הערוה והוליד ממזר. אם תאמר בגנב וגזלן יכול הוא לחזור ולתקן. רבי שמעון בן מנסיא אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן מתחילה ונתעוות. ואיזה זה תלמיד חכם שפירש מן התורה: הלכה: תני רבי שמעון בן יוחי. אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים. מה טעם. על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי יושב. ויאמר יי על עזבם את תורתי. רבי יודן נשייא שלח לרבי חייה ולרבי אסי ולרבי אמי למיעבור בקרייתא דארעא דישראל למתקנא לון ספרין ומתניינין. עלון לחד אתר ולא אשכחון לא ספר ולא מתניין. אמרין לון. אייתון לן נטורי קרתא. אייתון לון סנטורי קרתא. אמרון לון. אילין אינון נטורי קרתא. לית אילין אלא חרובי קרתא. אמרין לון. ומאן אינון נטורי קרתא. אמרון לון. ספרייא ומתנייניא. הדא היא דכתיב אם יי לא יבנה בית וגו׳. רבי חונה רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. מצאנו שויתר הקדוש ברוך הוא לישראל על עבודה זרה ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים. ועל מאסם בתורה לא וויתר. מה טעם. ויאמר יי על אשר עשו עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים אין כתוב כאן. אלא ויאמר יי על עזבם את תורתי. אמר רבי חייה בר בא. אותי עזבו אוותרה. שמא את תורתי שמרו. שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו השאור שבה היה מקרבן אצלי. רב חונה אמר. למד תורה שלא לשמה. שמתוך שלא לשמה את בא לשמה. רבי יהודה כשהיה רואה את המת ואת הכלה מתקלסין היה נותן עיניו בתלמידים ואומר. המעשה קודם לתלמוד. נמנו בעליית בית אריס. התלמוד קודם למעשה. רבי אבהו הוה בקיסרין. שלח לרבי חנינה בריה מזכי בטיבריה. שלחון ואמרון ליה. גמל הוא חסד. שלח כתב ליה. המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטיבריא. כבר נמנו בעליית בית אריס בלוד התלמוד קודם למעשה. רבנן דקיסרין אמרין. הדא דאת אמר. בשיש שם מי שיעשה. אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם לתלמוד. דלמא. רבי חייה רבי יסא רבי אמי ענין מיתי לגבי רבי לעזר. אמר לון. אן הויתון יומא דין. אמרון ליה. גמל חסד. אמר לון. ולא הוה תמן חורנין. אמרין ליה. מגיר הוה.