תלמוד ירושלמי יבמות פרק ב הלכה א

משנה: כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו. שני אחים ומת אחד מהם ונולד להן אח ואחר כך יבם השני את אשת אחיו ומת. הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתייבמת. הלכה: כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו כול׳. יחדיו. פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. דלא כן מה אנן אמרין. מת בלא בנים תהא אשתו אסורה להינשא. שמא יוליד אביו בן ותהא אשתו זקוקה לייבום. מעתה אפילו מתה אמו תהא אשתו אסורה להינשא. שמא ילך אביו וישא לו אשה אחרת ויוליד בן ותהא אשתו זקוקה לייבום. ויאמר קרייה ובן ואב אין לו. אלא כן אנן קיימין כשמת והניח את אשתו מעוברת. שלא תאמר. אילו מת והניח את אשתו מעוברת שמא אינה צריכה להמתין ולידע אם בן קיימא הוא ואם אינו בן קיימא. אף הכא תהא צריכה להמתין ולידע אם בן קיימא הוא ואם אינו בן קיימא. לפום כן צרך מימר יחדיו. פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. יבמה יבא עליה. זה הביאה. ולקחה לו לאשה. זה המאמר. יכול יהא כשם שהביאה גומרת בה כך יהא מאמר גומר בה. תלמוד לומר ויבמה. עורה את כל הפרשה כולה לייבום. הביאה גומרת בה ואין המאמר גומר בה. אם כן מה הועיל בה מאמר. לאוסרה לאחין. רבי שמעון אומר. המאמר או קונה או לא קונה. מה טעמא דרבי שמעון. יבמה יבא עליה. זו הביאה. ולקחה לו לאשה. זה המאמר. וכשם שהביאה גומרת בה כך המאמר גומר בה. או יבמה יבא עליה והרי היא לקוחה לו והמאמר לא הועיל בה. כלום. רבי לעזר בן ערך אומר. המאמר קונה קניין גמור ביבמה. מה טעמא דרבי לעזר בן ערך. ולקחה לו לאשה. הרי היא כקידושי אשה. מה קידושי אשה קונין קניין גמור. אף המאמר קונה קניין גמור ביבמה. אי זו היא מאמר ביבמה. הרי את מקודשת לי בכסף ובשוה כסף. בין רבנין בין רבי שמעון מודיי בה. כרבנין. צד שקנה בה מאמר כנגדו אסור בצרה. וצד שלא קנה בה מאמר כנגדו היתר בצרה. לפיכך חולצת ולא מתייבמת. כרבי שמעון. קנה מאמר שתיהן מותרות. לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשנייה מותרת. מספק חולצת ולא מתייבמת. מה נפיק מן ביניהון. בא על השנייה. על דעתין דרבנין ביאות ערוה. מפני שעשה בה מאמר. הא אם לא עשה בה מאמר מתייבמת ואין לו זיקה בה. אמר רבי חגיי. קיימתה בההוא דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. שומרת יבם שמתה מותר באמה. זיקה היתה לו בה. כיון שמתה בטלה זיקתה. והכא כיון שמת בטלה זיקתו.