תלמוד ירושלמי יבמות פרק טו הלכה י

משנה: האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם באה ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי נאמנת. מת בעלי ואחר כך מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת. ניתן לי בן במדינת הים אמרה מת בני ואחר כך בעלי נאמנת מת בעלי ואחר כך בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת. נתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי. יבמי ואחר כך בעלי נאמנת. הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך בעלי אינה נאמנת שאין האשה נאמנת לומר. מת יבמי. שתינשא. ולא. מתה אחותי. שתיכנס לביתו. ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו ולא מתה אשתי שישא את אחותה. הלכה: ניתן לי בן במדינת הים. רבי חנניה בעא קומי רבי אילא. מן תנא חוששין לדבריה חולצת. רבי טרפון דלא כרבי עקיבא. אמר ליה. דברי הכל הוא הכא אוף רבי עקיבה מודה בה. מה בינה לקדמייתא. הכא תימר אינה נאמנת. וכה תימר. נאמנת. (בשיצתה מכלל היתר לייבם. ו)הן דתימר. אינה נאמנת. בשלא יצתה מכלל היתר ליבם. אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה כן שלא עשו [זכרים] כנקיבות. דתנינן [תמן]. שאינה נאמנת לומר. מת יבמי. תנשא. ולא מתה אחותי. שתכנס לביתה. מפני שאין לה בנים. הא אם יש לה בנים נאמנת.