תלמוד ירושלמי יבמות פרק טז הלכה א
משנה: האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך לא תינשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה. היתה לה חמות אינה חוששת. יצאת מליאה חוששת. רבי יהושע אומר אינה חוששת. הלכה: האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים.רב שאיל לרב[י] חייה רובה. ותמתין שלשה ותחלוץ מיד. מה נפשך. אם בן קיימה הוא לא נגעה בה חליצה. אם אינו בן קיימה הרי חליצתה בידה. אמר ליה לא שנו שלשה חדשים אלא אצלה. הא אצל צרתה כמה תמתין. תשעה חדשים. ותחלוץ מיד. מה נפשך. אם בן קיימא הוא הא לא נגע בה חליצה. אם אין בן קיימא הוא הרי חליצה בידה. אתא רבי יהודה בשם רבי אלעזר בשם רבי חייא רובא. שלא תהא צריכה כרוז לכהונה. חבריא בשם רבי יוחנן. טעמון דרבנן. כי ישבו. בודאי ולא בספק. יצאת מליאה חוששת. שהוא ספק אחד. ספק זכר ספק נקיבה. ספק מדבר תורה להחמיר. רבי יהושע אומר אינה חוששת. שהן שני ספיקות. ספק זכר ספק נקיבה. ספק בן קיימא ספק אינו בן קיימא. שתי ספיקות מדברי תורה להקל.
