תלמוד ירושלמי יבמות פרק טז הלכה ה

משנה: אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני דיו. רבי יודה אומר אפילו שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני בין מתכון ובין שאינו מתכוין. רבי יודה בן בבא אומר בישראל עד שיהא מתכון ובגוי אם היה מתכון אין עדותו עדות. הלכה: אפילו שמע מן הנשים. שמע קול המקוננת מיבבתו בין המתים אין עדות גדול מזו. מקמנטריסי המלך. מת פלוני נהרג פלוני. אין משיאין את אשתו. מבית דין של ישראל. מת פלוני נהרג פלוני. משיאין את אשתו. אבד פלוני נתרי פלוני אינו בעולם. אבד פלוני. אינה אמר. רבך מן עלמא. נתרי פלוני. אנא אמר. אתרין פלוני מאכל. פלוני אינו בעולם. טיפח רוחיה עליה. שקעה ספינתו בים. אתיה כהדא [דמר] רבא בר זבדא בשם רב. מעשה באבא סימי ששקעה ספינתו בים והוא לא היה בתוכה והכא כן. איזו היא מתכוין. רבי יוחנן אומר. כל שמזכירין לו אשה. רבי שמעון בן לקיש אמר. כל ששואלין אותו והוא משיב. אמר רבי חגי לרבי יהושע בן לוי. זכור רבי בשלשין וכמה זקינים שהיו מתריסין כנגד רבי הושעיה ביד למעבד כהדה דרבי שמעון בן לקיש והוא לא מקבל עליו. רב יהודה בשם רב. אין הלכה כרבי יהודה בן בבא בישראל. ומילהון דרבנין אמרן כן. דמר רבי שמואל רבי אבהו רבי עקיבה בר אחא בשם רבי יסא. אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה. מעשה באחד שבא להעיד לפני רבי טרפון על האשה שנשאת. אמר לו. בני. היאך אתה מעיד על האשה שתנשא. אמר לו. רבי. עמנו היה בשיירה וירד הגייס עלינו. ונתלה ביחור של זית ופשחו ורדף הגייס וחזר. נומתי לו. בני. משבחך אני בארי. נומה לו. יפה כיוונת לשמי. אני נקרא בעירי יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה. אמרתי לו. בני. יפה אמרת יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה. אמר לי. לא כך אמרתי. אלא יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה. אמרתי לו. והלא כך אמרת. יונתן בן יוחנן ארי מכפר שיחלה. אמר לי. לא כך אמרתי. אלא יוחנן בן יונתן ארי מכפר שיחלה. לאחר הימים חלה ומת. ובדק רבי טרפון את עדותו והשיאו את אשתו. או נימר. משום מה בכך. אשכח תני. אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה. ודלא כרבי טרפון. דרבי טרפון אומר. בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה.