תלמוד ירושלמי יבמות פרק יד הלכה א

משנה: חרש שנשא פיקחת ופיקח שנשא חרשת אם רצה יוציא ואם רצה יקיים כשם שהוא כונס ברמיזה כך הוא מוציא ברמיזה. פיקח שנשא פיקחת ונתחרשה אם רצה יוציא ואם רצה יקיים. נשטתתה לא יוציא. נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית. הלכה: חרש שנשא פיקחת כול׳. כיצד הוא עושה. רומז והוא נותן לה גיטה. כשם שהוא רומז כך הוא נרמז. מתניתא בשקידשה בכסף. אבל אם קידשה בבעילה קידושיו מעשה וגירושיו אינו מעשה. רבי לעזר שאל לרבי יוחנן. אשתו שלחרש ושלשוטה. אמר ליה. אפילו אשם תלוי אין בה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. אפילו אשם תלוי אין בה. מכיון דאת אמר. אפילו אשם תלוי אין בה ובא אחר וקידשה נתפשו בה קידושין. גירש מותרת להינשא לראשון. הדא היא דתני רבי חייה. אשתו שלחרש שגירשה חרש והלכה ונישאת לחרש או לפקח. קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. אשתו שלפיקח שגירשה והלכה ונישאת לחרש או לפיקח. קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה. אשתו שלחרש שהלך לו בעלה למדינת הים. ובאו ואמרו לה. מת בעליך. והלכה ונישאת לחרש או לפיקח ואחר כך בא בעלה. תצא מזה ומזה. אשתו שלפיקח שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והלכה ונישאת לחרש ואחר כך בא הפיקח. הוינן סברין מימר. יוציא החרש ויקיים הפיקח. עוד היא כאילין קנסייא. נשתטה לא יוציא. דבית רבי ינאי אמרי. מפני גדירה. רבי זעירה ורבי אילא תריהון אמרין. שאינה יכולה לשמר את גיטה. רבי נחמיה בר מר עוקבן בריה דרבי יוסי אמר תלתא. עבר וגירש. מאן דאמר. מפני גדירה. גירש. מאן דאמר. שאינה יכולה לשמר את גיטה. אסור. יש לה בן ואב ואח. מאן דאמר. מפני גדירה. אסור. מאן דאמר. שאינה יכולה לשמר את גיטה. יש לה אב ויכולה היא לשמור את גיטה. פעמים שוטה פעמים חלומה. מאן דאמר. מפני גדירה. אסור. מאן דאמר. שאינה יכולה לשמר את גיטה. יש לה עיתים ויכולה היא לשמר את גיטה.