תלמוד ירושלמי יומא פרק ג הלכה ו

משנה: הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה. פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם. קידש ידיו ורגליו ופשט. רבי מאיר אומר פשט קידש ידיו ורגליו. ירד וטבל עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו: בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים הינדוון של שמונה מאות זוז דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים בשחר היה לבוש פילוסים של שמונה עשר מנה. ובין הערבים של שנים עשר מנה הכל שלשים מנה. אילו נוטל מן ההקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו: הלכה: מה טעמא דרבי מאיר. פשט וקידש ורחץ וקידש. מה טעמא דרבנן. ופשט ולבש. הקיש פשיטה ללבישה. מה לבישה מקדש אף פשיטה מקדש. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. על דעתיה דרבי מאיר רחיצה חוצצת. אמר ליה. מסבור את סבור. על דרבי מאיר. ופשט וקידש ורחץ וקידש. אינה כן אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש. שמואל אמר. אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא. בר קפרא אמר. אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב. מה טעמא. חוקת עולם לדורותיכם. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול. רבי יוחנן אמר. ולבשם. לבישה מעכבת. ואין קידוש ידים ורגלים מעכב. ודכוותה. לבישה מעכבת. ואין קידוש ידים ורגלים מעכב. כדי. שיהו כפולים. וקיימינה דלא כרבי יוסה. רבי שמואל בר רב יצחק לא נחת לבית וועדא. קם עם רבי זעורא. אמר ליה. מה חדתון [הוה לכון בבי מדרשא] יומא דין. [אמר ליה.] בד. שיהו כפולים. וקיימינה דלא כרבי יוסי. דתני. ולבני אהרן תעשה כתנות. רבנן אמרי. שתי כתנות לכל אחד ואחד. רבי יוסי אומר. אפילו כתונת אחת לכל אחד ואחד. מה טעמא דרבנן. ולבני אהרן תעשה כתנות. מה טעמא דרבי יוסי. למאה בני אהרן תעשה כתונת. בד. שיהו חדשים. אם אומר את שלא ילבש שחקים. והא תני. ולבשם. אפילו שחקים. רבי חנניה בשם רבי יסא. כמחלוקת. עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה. רבן שמעון בן גמליאל אוסר. אמר רבי יוסה. הוינן סברין מימר. מה פליגין. להדיוט. הא לגבוה לא. מן מה דתני. אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו. בגדי קודש צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו. ואמר רבי חנינה בשם רבי יסא. במחלוקת היא. הדא אמרה. אף לגבוה פליגין. דתני. העושה כלי לגבוה. עד שלא נשתמש בו גבוה מותר להשתמש בו הדיוט. משנשתמש בו גבוה אסור להשתמש בו הדיוט. והא תני. העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט. רבי חנניה בשם רבי יסא. כמחלוקת. דתני. העושה כלי להדיוט. עד שלא נשתמש בו הדיוט מותר להשתמש בו גבוה. משנשתמש בו הדיוט אסור להשתמש בו גבוה. והא תני. העושה כלי להדיוט. אל ישתמש בו גבוה. רבי חונה בשם רבנן דתמן. תיפתר שבא מתרומת הלישכה. ולית שמע מינה כלום. כלי שרת מאימתי הן קדישין. מיד או בשעת התשמיש. אין תימר. מיד. ניחא. אין תימר. בשעת התשמיש. כאחת הן קדושין. ניחא שלמשה שנתקדשו בשמן המשחה. ברם שלשלמה כאחת הן קדישין ומתקדשין. בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך שלשלמה. לא היה שם שלמשה כאחת הן קדישין ומתקדשין. ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך שלשלמה לתוך שלהם. לא היה שם שלשלמה כאחת הן קדישין ומתקדשין. אבנים שחצבן לשם מת אסורין בהנייה. לשם חי ולשם מת מותרין בהנייה. הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ארבע אמות אסור בהנייה. כל חוץ לארבע אמות מותר בהנייה. נמצאת אומר. חמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום. מניין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה וטבילה. תלמוד לומר ופשט ורחץ ורחץ (ופשט) [ולבש.] אמר רבי אלעזר ברבי שמעון. ודין הוא. מה אם במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלים. כאן שהוא טעון טבילה לא כל שכן יהא טעון קידוש ידים ורגלים. טול לך מה שהבאתה. אי מה להלן אחת כל היום אף כאן אחת כל היום. תלמוד לומר ופשט את בגדי הבד. שאין תלמוד לומר אשר לבש. וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש. אם כן למה נאמר אשר לבש. הקיש פשיטה ללבישה. מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים. אמר רבי מנא. לא מסתברא (דלא) [אלא] חילופין. הקיש לבישה לפשיטה. מה פשיטה בקידוש ידים ורגלים אף לבישה בקידוש ידים ורגלים. ואין שיני של פילוסין יפה מן הראשון שלהנדוין. משם מילה דשמעה פרוטי. תמן תנינן. הראשון שבראשון אין למעלה ממנו. [השני שבראשון והראשון שבשני שוין.] ואין שיני שבראשון יפה מן הראשון שבשיני. משם מילה דשמעה פרוטי. מאי כדון. רבי נחמן בשם רבי מנא. בשחר כתוב בד בד ארבעה פעמים. ובמנחה כתוב בד. מעשה בירבי ישמעאל בן פיאבי שלבש כתנות במאה מנה ועלה והקריב על גבי המזבח. מעשה ברבי אלעזר בן חרסום שלבש כותנות בשתי ריבוא ועלה והקריב על גבי המזבח. והורידו אותו אחיו הכהנים שהיה נראה מתוכה ערום. מה עשה. מילא אותה מים וסבב את המזבח שבע פעמים.