תלמוד ירושלמי יומא פרק ח הלכה ד
משנה: עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה. חולה מאכילין אותו על פי בקיאין. ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי: הלכה: בתחילה תוחבה ברוטב. אם שבה נפשה הרי יפה. ואם לאו נותנין לה מגופו שלאיסור. שתי עוברות באו לפני רבי טרפון. שלח לגבון תרין תלמידים. אמר לון. אזלון ואמרון לון. צומא רבה הוא. אמרון לקדמייא ושדך. וקרוי עלוי מבטן אמי אלי אתה. אמרין לתיניינא ולא שדך. וקרון עלוי זורו רשעים מרחם תעו מבטן דוברי כזב. חולה אומר. יכול אני. ורופא אומר. אינו יכול. שומעין לרופא. רופא אומר. יכול הוא. וחולה אומר. אינו יכול. שומעין לחולה. לא צורכא (דלא) [אלא]. חולה אומר. יכול אני. ורופא אומר. איני יודע. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נעשה כספק נפשות. וכל ספק נפשות דוחה את השבת.
