תלמוד ירושלמי כלאים פרק ט הלכה ה

משנה: אין אסור משום כלאים אלא טווי ואריג שנאמר לא תלבש שעטנז דבר שהוא שוע טווי ונוז. רבי שמעון בן אלעזר אומר נלוז ומליז את אביו שבשמים עליו. הלבדין אסורין מפני שהן שועין. פיף של צמר בשל פשתן אסור מפני שהן חוזרין כאריג. רבי יוסי אומר משיחות של אריג אסורות מפני שהוא מולל עד שהוא קושר. לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו את מתניו אף על פי שהרצועה באמצע. אותות הגרדים ואותות הכובסין אסורות משום כלאים. הלכה: ניתני שעז ולא ניתני טני. אילו תנינן שעז ולא תנינן טני הוינן אמרין הא טווי מותר. מתניתא לא אמרה כן. אלא אין אסור משום כלאים אלא טווי ואריג. ניתני שעט ולא ניתני נוז. אילו תנינן שעט ולא תנינן נוז הוינן אמרין הא לנוז מותר. מתניתא לא אמרה כן. אלא פיף של צמר בשל פשתן אסור מפני שהן חוזרין כאריג. ניתני טנז ולא ניתני שע. אילו תנינן טנז ולא תנינן שע הוינן אמרין הא שע מותר. מתניתא לא אמרה כן. אלא הלבדין אסורין מפני שהן שועין. משיחות של ארגמן אסורות. אית תניי תני מותרות. מאן דאמר אסורות כגון אילין טרסייה דהוא מכפת ביה. מאן דאמר מותרות דהוא שנץ גרמיה והיא נחתא לה.