תלמוד ירושלמי כתובות פרק ב הלכה י

משנה: ואילו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן. נאמן אדם לומר זה כתב ידו שלאבא וזה כתב ידו שלרבי וזה כתב ידו שלאחי. זכור הייתי בפלונית שיצתה בהינומא וראשה פרוע ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול לאכול בתרומה ושהיה חולק עמנו על הגורן והמקום הזה בית הפרס ועד כאן היינו באין בשבת. אבל אינו נאמן אדם לומר דרך היה לפלוני במקום הזה מעמד ומספד היה לפלוני במקום הזה. הלכה: תני. ובלבד דברים שהן רגילין בהן. תני. ובלבד שיצטרף עם אחרים. וחש לומר. שמא עבד הוא. הדא מסייעא לההיא דמר רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי ברבי חנינה. אסור לאדם ללמד את עבדו תורה. לא כן אמר רבי זעירא בשם רב ירמיה. העבד עולה משבעה קרייות. וידבר עולה מ[ג] פסוקים. תיפתר שלמד מאיליו או שלמדו רבו כטבי. וחש לומר. שמא עבד הוא. מסייעא לההיא דתני רבי חייה. נשים ועבדים אינן חולקין על הגורן אבל נותנין לו מתנות כהונה ולוייה מתוך הבית. מהו להוציא ממון מתוך עדותן. היך עבידא. היו הכל יודעין עד שדה ראובן תחום שבת. ובאו ואמרו. עד כאן היינו באין בשבת. ונמצאת השדה שלשמעון. מהו מפיקתה מן שמעון ומחזרתה לראובן. מהו שיהו נאמנין לומר. יוצאין היו ללקט בפגי שביעית ושמענו פלוני ממלל על פלונית אשתו. אשה פלנית ממללת על בניה. רבי אחא רבי שמואל בעי. הוזמו מהו שישלימו. או ייבא כיי דאמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. אין לומדין דבר מדבר בעדים זוממין. וכא כן. תני. שאכלנו בקציצת פלוני ופלוני. מהו בקציצת. בשעה שהיה אדם מוכר את שדה אחוזתו היו קרובין ממלין חביות קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות. והתינוקות מלקטין ואומרים. נקצץ פלוני מאחוזתו. ובשעה שהיתה חוזרת לו היו עושין לו כן ואומרים. חזר פלוני לאחוזתו. אמר רבי יוסי בירבי בון. אף מי שהיה נושא אשה שאינה הוגנת לו קרוביו ממלין חביות קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות. והתינוקות מלקטין ואומרים. נקצץ פלוני ממשפחתו. ובשעה שהיה מגרשה היו עושין לו כן ואומרים. חזר פלוני למשפחתו. אילו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן כול׳. אין נאמנין אלא בגודלן מה שראו בקוטנן. הא בקוטנן לא. תמן תנינן. נאמנת אשה או קטן לומר. מיכן יצא נחל. מהלך לתוך שדהו ונוטל את נחילו. וכה הוא אומר כן. רבי אחא רבי חנניה בשם רבי יוחנן. לא אמר רבי יוחנן בן ברוקה אלא על נחיל שלדבורים שאין גזילו דבר תורה. תני רב אושעיה. ובלבד במפריח. אבל בשוכו לא. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. לא מסתברא על אתר. הא לאחר זמן לא. אמר ליה. אף אנא סבור כן. ותנינן. במה דברים אמורים. שהעידו במאמרן. אבל יצאו וחזרו אני אומר. מפני יראה ופיתוי אמרו.