תלמוד ירושלמי כתובות פרק ד הלכה ז

משנה: לעולם היא ברשות האב עד שתיכנס לרשות הבעל לנישואין. מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל. הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי היא ברשות האב. מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל. הלכה: לעולם היא ברשות האב כול׳. לא סוף דבר לחופה אלא לבית שיש לו חופה. בעי דא אמנותא טרקילין וקיטון חופה וקיטון נכנסה לטריקלין. להדא מילא. רבי לעזר אמר. ליורשה. רבי שמעון בן לקיש אמר. להפר נדריה. אמר רבי זעירא. אף על גב דרבי שמעון בן לקיש אמר. להפר נדריה. מודה שאינו מיפר לה עד שתיכנס לחופה. אמר רבי הונא. מתניתא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש. לזנות בית אביה. פרט שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שלא תהא בסקילה אלא בחנק.