תלמוד ירושלמי כתובות פרק ד הלכה יג
משנה: ואת תהא יתבא בביתי ומתזנה מניכסיי כל ימי מייגד ארמלותיך בביתי חייב שהוא תניי בית דין. הלכה: רבי זעירא שאל שאיל לרב נחמן בר יעקב ולרב אבימי בר פפי. לא היה שם בית. אמרו ליה. היורשין שוכרין לה בית. מיכן והילך היא אומרת קרקע והן אומרין מעות. הדין עם היתומים. כהדא. חדא איתא הוה פורנה עשרין דינרין. והוה תמן חד בית כרב עשרה דינרין. אתא עובדא קומי רבי חנינה. אמר. או ייבון לה ביתא או יבון לה עשרים דינרין. אמר רבי מנא. מכיון דלית ביתא טב אלא עשרים כמאן דלית לה פורנה אלא עשרים. מיכן והילך היא אומרת קרקע והן אומרין מעות. הדין עם היתומים.
