תלמוד ירושלמי כתובות פרק ה הלכה א

משנה: אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף. נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר. מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. הלכה: אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים כול׳. כמה הוא מתחייב לה. לא כן רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. הכותב שטר חוב על חבירו בחזקת שהוא חייב לו ונמצא שאינו חייב ליתן לו. רוצה הוא ליתן כמה וליקרות חתנו שלפלוני. עד כדון בשפסק מן האירוסין. פסק מן הנישואין. רוצה הוא ליתן כמה בתשמישה שהוא ערב. עד כדון בשבעל. לא בעל. רוצה הוא ליתן כמה על קיניינו שהוסיף. פסק מן האירוסין פסק מן הנישואין ולקרות חתנו שלפלוני כבר הוא בראוי. תשמיש אין בו. קניין לא הוסיף. מיכן רוצה הוא ליתן כמה ולא תחזור בה. ויכולה היא. לא כן תני. האיש אינו מוציא אלא לרצונו. אמר רבי אבין. מעיקא היא ליה הוא משבק לה. תני. כשם שהבעל פוסק כך האב פוסק אלא שהבעל מזכה בכתב והאב אינו מזכה אלא בדברים. ובלבד דברים שהן נקנין באמירה. היך עבידא. גידול בשם רב. כמה אתה נותן לבנך. כך וכך. כמה אתה נותן לבתך. כך וכך. כיון שקידשה זכת בין הבנות. אמר רבי חייה בר יוסף. אשכח גידול רביתא ומר זעירתא. אלא כיני. כמה אתה נותן לבנך. כך וכך. וכמה אתה נותן לבתך. כך וכך. כיון שקידשה זכתה הבת בין הבנות והבן בין הבנים. אמר רבי זעירא. והדא היא זעירתא. לא נמצא קונה אשה במטלטלין בשוה פרוטה. ואין אדם קונה שתי נשים בשוה פרוטה. ומה בין אין אדם קונה קרקע וכמה מטלטלין בשוה פרוטה. שכן אדם קונה שתי קרקעות בשוה פרוטה ואין אדם קונה שתי נשים בשוה פרוטה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. כמה אתה נותן לבנך. כך וכך. כמה אתה נותן לבתך. כך וכך. כיון שקידשה זכת הבת בין הבנות והבן בין הבנים. ובלבד מן הנישואין הראשונים. ותייא כיי דמר רבי חנניא. המשיא את בנו בבית זכה בבית. ובלבד מן הנישואין הראשונים. תני רבי הושעיה. זכת במטלטלין ולא זכת בבית. ופליג. רבי ירמיה בשם רבי אבהו. תיפתר שהיה אוצרו שלאביו נתון שם. רבי חזקיה בשם רבי יהושע בן לוי. לכן צריכה. אפילו ש[או]לין מן השוק. אמר רבי אבהו. אם אמר לו לשאילה לא זכה בהן. אתא עובדא קומי רבי יעקב בירבי בון והורי כרבי אבהו. אמר רבי זעירא. עיקרא לית לה תימליוסים. ורבנין בנין וסלקון עלה. את אמר. האב פוסק על ידי בתו אפילו בוגרת. נישמעינה מן הדא. האב פוסק על ידי בתו ולא אשה על ידי בתה ולא אח על ידי אחותו. שנייא היא אחותו בין שהיא נערה בין שהיא בוגרת. וכא לא שנייא בין שהיא נערה בין שהיא בוגרת. רבי בא קרטיגנא בעא. אפילו אחר. אמרין. אפילו בוגרת. אחר. נישמעינה מן הדא. האב פוסק על ידי בתו. לא אשה על ידי בתה. לא אח על ידי אחותו. כל שכן בוגרת. אף למידת הדין כן. תן בתך לפלוני ואני אתן לך כך וכך. קח שדה פלונית ואני נותן לך כך וכך. כיני מתניתא. שלא הוסיף לה אלא בשביל חיבת לילה הראשון שבעל. בעל גירשה והחזירה ועדיין חיבת לילה הראשון קיימת. בעל מת ונפלה לפני יבם אדיין חיבת לילה הראשון קיימת. רבי יעקב בר אחא רבי אלכסא בשם חזקיה. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה שאמר. נתאלמנו או נתגרשו מן האירוסין גובה מאתים. מן הנישואין גובה את הכל. רבי חנניה אמר. הילכתא כרבי אלעזר בן עזריה. אמר רבי אביי. אמרו לרבי חנניה. צא וקרא. רבי יונה רבי זעירא בשם רבי יונתן אמר. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. רבי יוסה רבי זעירא בשם רבי יונתן אמר. אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. אמר רבי יוסי. סימן היה לן דחזקיה ורבי יונתן שניהן אמרו דבר אחד. דתני. מי שהלך בנו למדינת הים ושמע עליו שמת ועמד וכתב כל נכסיו לאחר ואחר כך בא בנו. מתנתו קיימת. רבי שמעון בן מנסיא אומר. אין מתנתו קיימת. שאילו היה יודע שבנו קיים לא היה כותבן. ומר רבי יעקב בר אחא. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. והיא דרבי אלעזר בן עזריה והיא דרבי שמעון בן מנסיא. ומר רבי ינאי. אמרו לרבי חנינה. צא וקרא. ואמר רבי יוסי בר זעירה בשם רבי יונתן. אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. וכן נפק עובדא כרבי לעזר בן עזריה.