תלמוד ירושלמי כתובות פרק ה הלכה ג

משנה: נותנין לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה. וכשם שנותנין לאשה כן נותנין לאיש לפרנס את עצמו. ולאלמנה שלשים יום. הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבה אומר מחצה חולין ומחצה תרומה. הלכה: נותנין לבתולה שנים עשר חודש. תני. הבגר בשעה שנים עשר חודש. אמר רבי הילא. תני תמן. נותנין לבגר שנים עשר חודש ונותנין לה קידושין. ולאלמנה שלשים יום. תנינן נותנין לבתולה שנים עשר חודש ואת אמר אכין. רבי אבין בשם רבי הילא. לאחר בוגרה שנים עשר חודש נותנין לה קידושין שלשים יום. עשת שנים עשר חודש לפני הראשון ואחר כך בא השיני. אמר לה. לא כבר הימנתי. יכולה היא לומר. חיבתו עלי מן הבחור. הוא אלמון והיא בתולה והוא בעא מיסב. יכולה היא לומר. חיבתו עלי מן הבחור. הוא בחור והיא אלמנה והיא בעיא מיסב. יכול הוא מימר. חיבתה עלי יותר מבתולה. היא קטנה ורוצה להגדיל שומעין לה. הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ו[אינם] אוכלות בתרומה. מתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. אמר שמואל אחוי דרבי ברכיה. והוא ששלם הזמן ברביעי. ששלם הזמן בשלישי בחמישי. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בירבי חנינה ולוי תריהון אמרין. נעשה כמי שחבשוהו סופרים. אמר רבי יהושע בן לוי. אם היתה עיכובה מחמתו ניזונת משלו. תני. רבי טרפון אומר. נותנין לה הכל תרומה. שהתרומה מצויה בכל מקום. רבי עקיבה אומר. מחצה חולין ומחצה תרומה. שהנשים מצויות לטמא טהרות. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. כל מקום שהזכיר תרומה נותנין לה כפליים בחולין.