תלמוד ירושלמי כתובות פרק ה הלכה ז

משנה: המדיר את אשתו מתשמיש המיטה בית שמאי אומרים שתי שבתות. ובית הלל אומרים שבת אחת. התלמידים יוצאין ללמוד תורה שלא ברשות שלשים יום. הפועלים שבת אחת. העונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום. הפועלין שתים בשבת. החמרים אחת בשבת. הגמלין אחת לשלשים יום. הספנין אחת לששה חדשים דברי רבי אליעזר. הלכה: המדיר את אשתו מתשמיש המטה כול׳. בית שמי אומרים. שתי שבתות כימי לידת נקיבה. ובית הלל אומרים. שבת אחד כימי לידת זכר או כימי נדתה. התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות בתיהן שלשים יום. הא ברשות בתיהן אפילו כמה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. וישלחם לבנונה עשרת אלפים לחודש. אמר רבי אבין. חיבב הקדוש ברוך הוא פרייה ורבייה יותר מבית המקדש. מאי טעמא. חודש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו. רב אמר. הבאה והיוצאת חודש בחודש לכל חדשי השנה. הכא את אמר שבת אחד. וכא את אמר פעמיים בשבת. תני בר קפרא. הפועלין יוצאין למלאכתן שלא ברשות בתיהן שבת אחד. העונה האמורה בתורה. אית תניי תני. שאר זה דרך ארץ. עונה זה המזון. אית תניי תני. עונה זה דרך ארץ. שאר זה המזון. מאן דמר. שאר זה דרך ארץ. איש איש אל כל שאר בשרו. עונה זה המזון. ויענך וירעיבך. מאן דמר. שאר זה המזון. וימטר עליהם כעפר שאר. עונה זה דרך ארץ. אם תענה את בנותיי. זה דרך ארץ. רבי ליעזר בן יעקב פתר קרייה שארה כסותה. שתהא הכסות לפי השאר. שלא יתן לה את הילדה לזקינה ולא את הזקינה לילדה. כסותה ועונתה. שתהא הכסות לפי העונה. שלא יתן שלקייץ בימות הגשמים ולא שלגשמים בקייץ. מנא ליה מזון. מה אם דברים שאין בהן קיום נפש אינו רשאי לימנע ממנה דברים שהן קיום נפש לא כל שכן. מנא לה עונה. מה אם דברים עד שלא נישאת לכאן משעה ראשונה אינו רשאי לימנע ממנה דברים שנישאת לכאן משעה ראשונה לא כל שכן. ממנחה ששלח יעקב אבינו לעשו אחיו למד רבי אליעזר. ששילח לו כדרך הארץ. עזים מאתים ותיישים עשרים חד לעשרה. רחלים מאתים ואילים עשרים חד לעשרה. גמלים מיניקות ובניהם שלשים. אמר רבי ברכיה. הן על ידי שהוא צנוע בתשמישו לפיכך לא פירסמו הכתוב. פרות ארבעים ופרים עשרה. חד לארבע. דאינון לעיי. אתונות עשרים ועיירים עשרה חד לתרי. דאינון לעיי. רבי ירמיה בעא. אילין תלמידי חכמים לא מסתברא מיעבדינון בטילין. אמר רבי מנא. לא מסתברא דלא כאספון שהן יגיעין יותר. רב אמר. אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת. בלשון נקייה.