תלמוד ירושלמי כתובות פרק יא הלכה ב

משנה: אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין. רבי שמעון אומר מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין מפני שאין לה מזונות וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין. הלכה: אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין כול׳. מיסבר סבר רבי שמעון. במזונות הדבר תלוי. פסק לזון מן האירוסין מוכרת שלא בבית דין. פסק לזון מן הנישואין לא תמכור אלא בבית דין. דברי חכמים. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן. חס הוא אדם על כבוד אלמנתו בין מן האירוסין בין מן הנישואין. רב יהודה בשם שמואל. המוחלת כתובתה ליתומים ניזונת משלהן. וקשיא. אילו אשה שאין לה כתובה שמא אין לה מזונות. אשה שאין לה כתובה יש לה מזונות. ברם הכא לא דייך שמחלה ליתומין כתובתה אלא שאתה מבקש להבריחה ממזונותיה. רב יהודה בשם רב. התובעת כתובתה בבית דין איבדה מזונותיה. אמר רבי יוסי. ובלבד מן השופי. הא מאונס לא. כהדא ארמלתא דרבי אבדימוס דמוזבה. אמרו ליה. רבי בא בר כהן בעי ליך. תבעת פרנה. אובדת מזונותיה. מן דאיתידעין מילייא אעלון עובדא קומי רבי יוסי. וחזרה למזונה. רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא. אלמנה שעשת שנים שלשה חדשים שלא לתבוע מזונותיה אבדה מזונתיה דאינון תלתי ירחייא. בשלא ללות. אבל אם לותה גובה. בשאין בידיה משכון. אבל אם יש בידיה משכון אפילו לא לוותה גובה. רבי יסא בשם רבי יוחנן. זו היא שאמרו. בתחילה מוכרין מזון שנים עשר חודש. ונותנין לה מזון ל יום. בסוף ל יום הן אומרים. נתנו. והיא אומרת. לא נטלתי. ייבא כהדא. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לווה ממנה יב אלף לשנה להיות מעלה לה מדינר זהב לחודש. פשיטא חודש הראשון נתן וחודש האחרון לא נתן. ימים שבנתיים זו היא שאמרו. הא בתחילה לא. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בתחילה מוכרין מזון י̇ב̇ חודש ונותנין לה מזון ל̇ יום. וימכרו מזון שנים עשר חודש. שלא להורע כחה של אשה. ויתנו לה מזון שלשים יום. אם אומר את כן נמצאתה חב ליתומים. כהדא דתני. אלמנה שתפסה אפילו אלף זוז למזונותיה אין מוציאין מידה. מהו מימר לה. הוי מה בידיך. תלמידוי דרבי מנא אמרין לה. הוי מה בידיך. אמר לון רבי יוסי בירבי בון. מכיון שהיא עתידה להישבע בסוף אפילו מה בידיך אמרין לה. תהי.