תלמוד ירושלמי כתובות פרק יא הלכה ג

משנה: מכרה כתובתה או מקצתה נתנה כתובתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין. וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה וחמשה פעמים. ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי. וגרושה לא תמכור אלא בבית דין. הלכה: מכרה כתובתה או מקצתה כול׳. תני. מוכרת וכותבת אילו לכתובתה ואילו למזונות. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. מוכרת וכותבת סתם. ובזו כוחה מיופה. באת מלוה בעדים. אומרת. למזונות מכרתי. באת מלוה בשטר. אומרת. לכתובה מכרתי. ואפילו באת מלוה בעדים מוכרת למזונות וחוזרת וטורפת לשם כתובה. ולא אמרין לה. הוי זבניך. תיפתר שהוקיר המקח. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך חס על כבוד גרושתו. דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. מבשרך לא תתעלם זו גרושתו. איתתיה דרבי יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין. סליק רבי לעזר בן עזריה לגביה. אמר ליה. רבי. שיבקה. דלית היא דאיקרך. אמר ליה. פורנה רב עלי. אמר ליה. אנא יהיב לך פרנה ושבקה. יהב ליה פרנה ושבקה. אזלה ונסיבת לטסורא דקרתא. איתנחת מן ניכסוי ואיתעביד כסגיא נהורא והות מחזרא ליה על כל קרתא ומדברא ליה. חד זמן חזרתיה על כל קרתא ולא איתייהב ליה כלום. אמר לה. לית הכא שכונה חורין. אמרה ליה. אית הכא שכונה דמשבקי. ולית בחיילי עייל לה לתמן. שרי חביט לה. עבר רבי יוסי הגלילי ושמע קלון מתבזיי בשוקא. נסבון ויהבון בגו חד ביתא מן דידיה והוה מסיק לון מזונין כל יומין דהוון בחיין. על שם ומבשרך לא תתעלם זו גרושתו. אפילו כן אציתון קלוי בליליא ושמעין קלה אמרה. לא הוה טב דייה צערה לבר מן גופה ולא לגו גופה.